כבר הרבה שנים

היי 

קוראים לי לונה ואנשים לא מבינים אותי.

אל תשאלו למה, כי גם אם אענה לכם לא תצליחו להבין. 

אני מניחה שלבקר את האידיאלים שלי זה יותר קל. 

צורת המחשבה שלי לא מקבלת את הנורמות החברתיות, ולא כיף לי לדחוק בעצמי להיכנס לתוכן. 

צורת הדיבור שלי קצת יותר אבסטרקטית וכוללנית, לא רצה להצהיר הצהרות חסרות בסיס ומשתמשת בהמון מטאפורות. 

הראייה שלי די רחבה, בשאיפה להגיע לתמונה המלאה, שזאת המציאות למעשה. 

אין אמת או שקר, אשמה או כעס.

יש פיצול מחשבתי, 7 מוחות שפועלים מנקודות שונות וככול שהם מתנגשים אחד בשני כך זה מרגיש יותר נכון. 

אך מתוך כל זה עולה עשן בדידות. 

זה די לבד לעמוד ככה עם ידיים פתוחות שמחבקות הכל כמות שהוא. 

האהבה ששולחת שליחיה לכל הנודע מחפשת שותפים. 

די לפחד חברים, 

ברגע שתפסיקו להקריב את חיי אחרים בשביל שלא יקריבו את שלכם 

תראו משמעות יקרה בדרך המשותפת