קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אז קודם כל, שלום לקוראים הבודדים שנותרו לבלוג. העדכון האחרון שלי היה ב2011 אבל איכשהו יש לי כוח היום אז החלטתי לכתוב פוסט בנושא שמאוד הרגיז אותי..
בלא מעט תיכונים בארץ התקיימו פאנלים לתלמידי י"א-י"ב שאליהם הגיעו נציגי המפלגות שמתמודדות בבחירות הקרובות. לכל נציג היו כמה דקות להציג את עמדות המפלגה שלו. המקרה המביך הזה קרה לפני כמה ימים בפאנל בבית ספר אליאנס בתל אביב.
כשהגיע תורו של פאר ויסנר, סגן ראש עיריית תל אביב ונציג מפלגת הירוקים, הוא בחר לפתוח את הנאום המיותר שלו בהשפלת מנהלת בית הספר ובדריכה על סמכותה בכך שטען שהוא לא מוכן להמשיך בפאנל עד שייכנסו שלושת התלמידים אותם היא בחרה לא להכניס כעונש מסיבותיה (מן הסתם, בשל בעיות משמעת). הוא הודיע שזה לא נכלל בזמן שמוקצב לו ובחר לעורר פרובוקציה בניסיון נואש לזכות בחיבת התלמידים ולהגיע אל התקשורת. ויסנר ידע שהפאנל משודר במאקו בשידור חי והוא ניצל את זה כדי לעורר עניין במפלגה שייצג, שלא כל כך ברור למה היא עוברת את אחוז החסימה.
לאחר שתי דקות שלמות שבהן צעק "תלמידים צריכים להיות בבית הספר גם אם הם קצת קוקואים!", "אני כאיש חינוך והורה לא מסכים להמשיך עד ששלושת התלמידים יכנסו!" הוא הודיע שהוא עושה זאת בשם היותו איש חינוך (שמעולם לא היה, לטענתו הוא איש חינוך כי חינך את ילדיו) ושהפאנל לא ייתקיים כי כל הנציגים מסכימים איתו, דבר שלא היה נכון.
גם לאחר שהמנהלת הודיעה שההחלטה לא תשתנה המשיך ויסנר בצעקות הקולניות שלו "תלמידים אל תיכנעו! אני כסגן ראש העירייה אומר לך, תפסיקי לחנך את התלמידים חינוך כזה! עבר הזמן הזה! מה את אומרת להם?! תכניסי אותם! גם אבי דגני מנהל הגימנסיה היה מכניס אותם!". גם לאחר חמש דקות שלמות שבהן הוא צעק בצורה ברברית, בריונית וכל כך לא מכבדת הוא סירב להפסיק.
דבר מרגיז נוסף הוא שהיחידה שעמדה מולו היא איילת שקד, נציגת הבית היהודי, כששאר הנציגים נאלמו דום ופשוט שתקו אל מול ההשפלה המכוערת שנעשתה שם. תלמידי בית הספר נעמדו ומחאו כפיים ופאר ויסנר המשיך והעז לנזוף במנהלת מול כל תלמידיה ותוך כדי השידור החי במאקו. רק הבהרה קטנה - מנהלת בית הספר עמדה איתנה אל מול ה"נזיפות" שלו ולא נכנעה לפרובוקציה התקשורתית הפתטית הזו.
אני לא יודעת מה היו הסיבות לענישה ולמען האמת, זה לא משנה. זו ההחלטה שלה בתור מנהלת ביה"ס ואין לו שום סמכות לערער על ההחלטה הזו, ובטח שלא באופן כזה מזלזל. מה גם שדי ברור שהמניע למה שהיה שם אינו האידיאולוגיה וחוש הצדק של מר ויסנר, אלא נסיונו הנואש, הפתטי והמרגיז לתפוס כמה דקות נוספות של זמן מסך ואולי אם הוא מספיק בר מזל, אפילו איזו כותרת.
פאר ויסנר, אדם שקורא לעצמו איש חינוך (לא ברור למה), המחיש בשבע הדקות בהן היה על הבמה בדיוק מה לא בסדר במערכת החינוך. לא, אלה לא תמיד המורים או המנהלים. אלה ההורים, התלמידים ומסתבר שגם סגני ראשי הערים המזלזלים במערכת. הורים שמצדדים בילדיהם אוטומטית ומתקקשים להבין שלמרבה הפלא הילדים שלהם לא תמיד מתנהלים באופן מושלם, תלמידים עזי מצח (למרות שלא חסרים כאלה, אני מאמינה שלרובנו יש כבוד בסיסי למורים שלנו) ואנשים כמו פאר ויסנר, שמרשים לעצמם לחנך אנשי חינוך באופן פומבי ומלבין פנים. ויסנר הטיף למנהלת על ה"חינוך המיושן" אותו היא מובילה בבית ספר אליאנס ממרום מעמדו כסגן עיריית תל אביב ולאחר שבילה בדיוק 0 ימים כחלק ממערכת החינוך. החינוך המיושן הזה, לטענתו, הוא חינוך שבו מענישים תלמידים. ברור לכולנו שללא עונשים כל בני הנוער, ללא יוצא מן הכלל, היו ממושמעים, נכון? אדון ויסנר בכבודו ובעצמו יודע כמה זה לא נכון.
לדעתי הוא צודק בהחלט. אני יודעת שלכולכם וודאי קשה לשמוע את זה, אבל לא בכל מחיר! לטובת מדינת ישראל, לטובת צה"ל. למרות שקשה, בעניין כזה צריך לחשוב על פי שיקולים עובדתיים, לא על סמך הרגש. לצערי בכל פעם שעולה הנושא ואני מסבירה את העמדה שלי, עונים בצורה כזו מתגוננת וחסרת היגיון.
נכון, גלעד שליט יושב שם 4 שנים אבל דבר זה לא היה קורה מלכתחילה אם הפלסטינים היו מבינים שדבר לא יצא להם מזה ומדינת ישראל לא תיכנע לדרישותיהם. הם מנצלים את זה שבמצבים כאלה המדינה שלנו פועלת על פי המצפון והרגש, ואנחנו, נופלים לפח שהם מציבים לנו, פעם אחר פעם. אנחנו צריכים להבהיר להם שעם כל הצער, ועם כמה שלכולנו קשה עם זה, וכולנו, אבל כולנו רוצים שגלעד יחזור - אנחנו לא מוכנים לשחרר אלפי אסירים תמורת חטוף אחד. אני לא רוצה לחזור על כל מה שהוא אמר, למרות שאני מסכימה עם כל מילה. אם אתם רוצים להבין למה התכוונתי אתם יותר ממוזמנים לקרוא את הפוסט שהוא כתב בנושא. תחשבו על זה בצורה הגיונית. לטובת העתיד של כולנו - ולטובת העתיד של החטופים הבאים (בתקווה לא ריאלית שלא יהיו כאלה) תקראו את הפוסט שלו ותנסו להבין.
ושלא תבינו לא נכון, גם לי יש את הסטיקר 'מחכים לכם בבית' ,גם אני בעד השחרור שלו באופן כללי וגם אני מרגישה רע מאוד עם המצב ורוצה שהוא יחזור. אני פשוט מסתכלת קצת יותר קדימה כי אני רוצה שבעתיד אני לא אצטרך לראות עוד סטיקרים של 'מחכים לכם בבית', בתקווה שלא יהיו יותר חטופים.
ואם חיי אדם חשובים לכם כ"כ, תחשבו על העתיד - מה עם כל המשפחות שיהרסו מהפיגועים שבוודאי יקרו? מהם לא אכפת לכם? מהילדים שיירצחו? מהאזרחים שיפגעו? ויודעים מה, עזבו את זה שתהיה פה אנרכיה -לא קשה להבין שזה נורא משתלם לחטוף, הם מנסים וינסו לעשות אותו דבר בדיוק שוב! לא מספיק רון ארד? אהוד גולדווסר? אלד רגב? נחשון וקסמן? לא מספיק גלעד שליט? צריך עוד חטופים? מהחטוף העתידי שיהיה (ואם נמשיך ככה, יהיה) לא אכפת לכם? מלבד זה שרוצחים של עשרות ומאות אנשים יושבים בכלא בסך הכל שנתיים והעסקה הלא הגיונית הזאת דורשת שישחררו אותם. טרוריסטים, מתכנני פיגועים, מעודדי טרור, אנשים שיעלו את המוטיבציה לפיגועים ומלחמות, מהנדסי פצצות, טרוריסטים!! כל אלה אמורים להשתחרר ע"פי העסקה הזו!!! זה נראה לכם הגיוני?!
תיאורטית, כל הכבוד על התמיכה שאזרחי מדינת ישראל מפגינים, וכל הכבוד על הרצון לשנות, אבל זה לא עוזר. בעברית פשוטה קוראים לזה היצע וביקוש, ככל שאנחנו מראים כמה אנחנו רוצים בשובו, המחיר עולה, והחופש שלו מתרחק. במקום להפעיל לחץ על הממשלה, אולי נפעיל לחץ על האו"ם? על ארגוני זכויות אדם? על הפלסטינים? לא על הממשלה, שדואגת לביטחון שלנו. במקום להפעיל לחץ על האויבים שלנו, אלה שרוצים בהשמדה שלנו, אנחנו מפעילים לחץ על הממשלה שלנו, זו שאיתנו בדיוק באותה סירה.
תפסיקו עם הטיעון החסר טעם הזה של 'אם זה היית אתה/אח שלך' וכו'. אם זה היה אח שלי בוודאי שלא הייתי אובייקטיבית והייתי מוכנה להביא לחמאס את מדינת ישראל על מגש של כסף בתמורה לו. אני לא מבקרת את משפחת שליט, אני מבינה אותם, יכול מאוד להיות שאני הייתי עושה את אותו הדבר במקומם.
אבל אנחנו, אלה שלא קרובים אליו כמו המשפחה שלו, צריכים לתת קצת יותר איזון לעניין הזה! לשפוט בצורה אובייקטיבית ככל האפשר! לגרום לממשלה להבין שלא כולם מסתמכים על הרגש, ואולי אפילו לתמוך בהחלטה שלה. חוץ מזה, הממשלה בסופו של דבר עושה את ההחלטות. באחריות הממשלה לשמור על כולנו ולמנוע חטיפות עתידיות, באחריות הממשלה לשפוט בהיגיון ולקבוע עפ"י ההגיון, ובשום פנים ואופן לא עפ"י הרגש, עם כל הכאב שבזה.