# כבר עבר חודש מאז ששכבתי עם מישהו. שזה טוב כי אני אישה חזקה וכו' ושותה פחות, אבל גם..סעמק. לפעמים פשוט בא לי. לפחות לא צריך להוריד שערות, יאי..

# אני משום מה, בתת מודע, נוראנורא כועסת על אבא שלי. הוא מגעיל אותי ואני לא יודעת למה. זה מתבטא בעיקר בעובדה שאני ממש כלבה אליו ולא מבינה למה. אני חושבת שאיפשהו אני קצת מאשימה אותו בזה שאמא מתה, למרות שזה לא קשור אליו בכלל. ואני לא יכולה להשתחרר מהכעס הפנימי הזה עליו, אוח.

# הקאתי היום, כבר בערך ארבע או חמש פעמים, כואב לי הגרון ואני לא יכולה לעשות ספורט כי השרירים שלי עדיין תפוסים וכי אני זונה שמנה. אין לי כוח לכתוב מה אכלתי כי סעמק, אין לי באמת מושג..

# אני לא אוהבת לצאת מהבית.

# אני לא רוצה לחזור לצבא.

# יש לי פגישה עם הקבן ובאמת שאין לי מה להגיד לו יותר, אני שונאת אותו.

# הכי שונאת: את הבנות האלה, במשקל התקין או אפילו מעל לתקין, אבל שלא נחשבות שמנות או שמנמנות, סתם בנות, אולי כמוני, שלבושות יפה ונוח ויומיומי כזה וצוחקות עם החברים שלהן ואוכלות חומוס וממש כיף להן ונוח אפילו אם הבטן שלהן קצת בולטת ועדיין בנים רוצים אותן והן יאכלו מה שבא להן ולא יחשבו על כלום. ויהיו חכמות ומצחיקות ויפות בקטע נורמלי ותקין. ושמחות, תמיד שמחות.

# ויעל לא מדברת איתי מאז שהיא גילתה ששכבתי עם אור, כאילו, אני לא בטוחה אם היא לא מדברת איתי כי אף פעם לא היינו חברות קרובות כל כך או כל כך בכלל אבל זה מרגיז. הלוואי ולא הייתי מזדיינת איתו. חמש בבוקר ואני שיכורה מהתחת איזו בחורה מקסימה ומלאת חיים.

# והיום יום שבת ואני אשתה בירה ואעשה סמים ואהיה נורמלית עם מלא שכבות וצחוקצחוקצחוקצחוקצחוקצחוקצחוק אני אספור את הבייגלה שאוכל ואלך הביתה לפני שיציעו שאולי נלך לאכול משהו.

# נדמה לי שפשוט יש בי הרבה כעס. על המון דברים, אולי בעיקר על אמא, על עצמי, על הגוף שלי, על הבנים ששכבו איתי, על הבנים שלא, על החברה הכי טובה שלי, על אבא, על אחי..על עצמי על עצמי על עצמי

אני רוצה לאכול את כל העוגיות בעולם ולצחוק ככה עם פירורים נופלים מהפה כי אחד מהחברים הנורמלים שלי סיפר סיפור מצחיק מהצבא אבל כל החברים שלי משתמטים ועושים אסיד על בסיס שבועי ואני מפחדת פחד מוות מעוגיות. ארים עוד צ'ייסר לחיי החיים הטובים. לחייך, ברמן שרוצה לזיין אותי על הבר אחר כך. לחייך, בחורה שמקיאה בשירותים כי היא שתתה יותר מדי אחרי שהבויפרינד זרק אותה. לחייך, בחור שמשום מה מתעקש לקרוא בבר. לכו להזדיין כולכם בעמק. איפה החיים הרגילים שלי? היו כאלה פעם?

מעשנת סיגריה לחלון ונזכרת איך לפני שנתיים הפלתי ראשים מול אותו החלון ואיך לפני שנה הסנפתי שורות אקסטזי והלכתי לעבודה.

בואנה מה הולך איתי מהההה אולי זאת התקופה הכי יציבה שאי פעם הייתי בה?

אני שמנה אתם יודעים שלהלהללהלהלהלהלהלהללהה בואו ונמצא את אהבת חיינו

קדימה כולם, ביחד, צוות

צוות של מנצחים

אני ואתם