ואני לא גאה בעצמי.

אני דוחה את עצמי פשוט,

אח שלי בישל היום לפני שיצאתי עם חבר שלי למקס ברנר (שתיתי מילקשייק מיוגורט ועם פירות,

בלי סוכר,רק טיפה דבש..),זה בקטנה..

לפני שיצאתי הוא בישל ספגטי ברוטב חלב קוקוס עם חזה עוף,אננס ופטריות...

אוף וכשחבר שלי בא אליי אחרי שישבנו בבית קפה,ראינו סרט,שניה אחרי שהוא הלך התנפלתי על הספגטי.

פשוט ככה אכלתי אותו,ישר מהסיר,אפילו לא חם.

אין לי מושג כמה אכלתי,לא רציתי לדעת,אבל ליתר ביטחון,הלכתי והקאתי את זה.

זה לא היה נראה הרבה,אולי לא הקאתי את הכל...

אולי כי הנפח של ספגטי לא גדול.

וואו,מילא והשעה הייתה מוקדמת,אבל 11 וחצי!מילא זה היה ביום,יכולתי לשרף את זה,יכולתי לצום עד מחר בצהריים..

פשוט שניה אחרי שסיימתי להתנפל על הספגטירצתי להקיא את זה.

גועל נפש איך שאני משתוקקת לאכול את כל מה שאני מונעת מעצמי לאכול כל הזמן...

פשוט מוצאת את עצמי עומדת מול המקרר,נותת ביס בוופל,

עוזבת.

נותת ביס בלחמניה,

עוזבת.

פשוט ממה שאני מתנזרת,אני מוצאת את עצמי מתנפלת,בלי שליטה..

\=

הדבר היחידי שיש זה אתכן..