דווקא עכשיו כשאני מרגיש שאני מתחיל לצעוד קדימה
להיות תקוע במיטה , לבד, בלי אף אחד שיטפל בי לא עוזר להרגשה של הלבד
גם לא דיברתי איתה מיום שבת
לא שזה אמור להפריע לי, סה"כ יום וקצת
אבל מפריע
בנתיים אני רק עייף, כואב קצת הגרון, מנוזל
משתעל פה ושם
יש מצב שזה פסיכוסומטי
שאני בכח רוצה להרגיש רע
ואם זה הפסיק להיות מנטלית, אז שיהיה פיזית
כי להרגיש רע זה להרגיש רע, לא קשור בגלל מה
אני אתקשר אליה היום בערב
אני מקווה שהיא תתקשר לפני שאני אספיק
אני הולך להיות באוניברסיטה היום, וזה הולך להיות לי כלכך קשה , להיות כלכך קרוב, אבל לא להרים טלפון
כל מה שעובר לי בראש זה כל מיני מחוות רומנטיות לעשות
להפתיע אותה בבית עם זר פרחים בסוף היום
וכל מיני כאלה
אבל אני לא יודע אם זה דבר טוב כרגע
למה אני תמיד נכנס לסרטים שאני רודף אחריה?
אז שלחתי לה אתמול נשיקה בסמס והיא לא החזירה כלום בחזרה
רוב הסיכויים שמה שקרה זה : היא ראתה, חייכה, ואז התחיל השיעור והחזירה את הפלאפון לתיק
סה"כ יום אחד לא דיברנו, למה זה עושה לי כזה רע?
טוב, אני מניח שאני יכול לספר לכם את זה
זה הרעיון אחרי הכל...מה שאני לא יכול להגיד לאחרים
עדיין לא שכבנו
עוד מעט אנחנו חודשיים ביחד
אני החבר הראשון שלה
וזה מתקדם לאט לאט
כבר היינו ערומים לגמרי פעם אחת ואז היא נתנה לי הערה כזו "אני לא רוצה להיות אמא"
אני הייתי מקבל את זה בצורה טובה אם היא הייתה אומרת שלא בא לה עדיין
הייתי עם חברה כמה שנים בלי סקס...אבל זה היה פשוט מטריד...
ומפחיד אותי להגיע לאותה הסיטואציה שוב
מה אתם חושבים? חודשיים זה הגיוני לדחות את זה?
בשבוע הקודם זה כאילו לקחנו כמה צעדים אחורה,
יום אחד זה היה "היום נשארים עם בגדים"
ויום אחר זה היה רק חלק עליון
אני חושב שהיא הייתה במחזור ולא הרגישה נוח להגיד לי את זה
בכל מקרה, אני מפחד
אני מניח שלשכב איתה יתן לי ביטחון במה שהיא מרגישה
אם נשכב זה אומר שהיא רצינית לטווח הארוך
וזה מה שאני רוצה