מה

ואני למדתי בחלקים ספיציפיים של השירות שלי.

נכון תמיד כשיש ייצוג של איזה אוטיסט או מפגר בקולנוע או בטלוויזיה, זה מקסים באיזשהי רמה? או שזה גאג שצוחק על המפגר, או שזה גאג שהמפגר הוא חלק ממנו אבל בצורה מגניבה, כמו בקטע הזה, לדוגמה. יש שם איזה קסם אישי. אולי הדמות של המפגר מלמדת את הגיבור שיעור חשוב בזווית הייחודית והפשוטה שלו על החיים או איזה בולשיט כזה, אני לא יודע. בכל אופן, אני חושב שבאמת, ב100% מהמקרים, וזה לא רע בעיני, זה אפילו כנראה טוב, זה מעיד על יחס מכבד; המפגרים והאוטיסטים בייצוג התרבותי שלהם הם אחלה אנשים עם אחלה אופי, לפחות ברמה שהם יהיו מצחיקים, אפילו בשביל גאג שטחי.

ולגמרי יש מפגרים כאלה! הם המפגרים שכל הצוות תמיד אוהב. כשיש ישיבות צוות, מתישהו העניינים שעומדים על סדר היום תמיד נדחים לרגע הצידה ע"י צהלת צחוק של מישהו שפתאום נזכר במשהו ממש מצחיק שהמפגר שכולם אוהבים אמר או עשה. בכל דירה תמיד יש לפחות שניים כאלה, מינימום, וגם אם הם לא ממש מצחיקים אז תמיד יהיה איזה משהו מצחיק לספר, כי בחיאת, הם מפגרים, אולי הם מרחו קקה על הקיר וזה היה זוועתי באותו רגע- אבל מצחיק ברטרוספקטיבה! חוץ מזה, קקי ועניינים. תמיד מצחיק.

אבל מה שהרבה אנשים, כאמור, לא ממש יודעים וגם בדרך כלל לא טורחים לחשוב עליו, הוא כשאתה אשכרה עובד עם מפגרים ואתה מגיע אליהם עם השקפת העולם שמכבדת אותם כאנשים עם אופי משלהם, אתה מגלה שחלק מהם, ממש כמו כל שאר המין האנושי, הם שמוקים בלתי נסבלים! וזה לא משנה! זה לא משנה בכלל, כי אתה עדיין צריך להיות נחמד אליהם. אתה עדיין צריך לקדם אותם. טובתם האישית היא עדיין בראש מעייניך כאיש מקצוע.

ואתה שונא אותם! וואו, אתה שונא אותם. אם היה להם אייקיו נורמטיבי, כבר היית אומר להם ללכת להזדיין והאינטראקציה שלכם היתה מסתיימת שם, אבל תנאי הכניסה לדירות, הוסטלים וכיוב' כדייר הוא לא אישיות מקסימה, מוצלחת או אפילו מסוגלות להסתדר עם שותפים לדירה- היא אי היכולת להצמיד שתי אצבעות ולומר "גלידה". ולכן אתה צריך לסבול אותם. וזה מה זה קשה לנסות שיהיה לך איכפת ממשהו שאתה רוצה שייחנק. הם לא ילדים, זה לא שהם עוד ישתנו או שאתה תשפיע עליהם, הם פשוט זרגים, ככה קיבלת אותם וככה הם יהיו כשאתה תלך, והכי הרבה שאתה תוכל להוציא מהם זה כמה צחוקים זולים על זה שהם מרחו קקי על הקירות. בינינו, מגיע להם.

אז בפעם הבאה שאתם רואים איזה מפגר שמנמן שלועס את הנזלת שלו באוטובוס, אל תניחו כמו כל כך הרבה אנשים שיצא לי לפגוש באוטובוסים שהם אנשים מדהימים עם עולם פנימי עשיר או שהם יודעים הרבה יותר מכל אחד מאיתנו, כי בעוד שזה בהחלט אפשרי, יש סבירות זהה שהם שמוקים מפונקים ועצלנים שדוחפים את הלשון שלהם לאוזן של המדריך כשהוא מנסה לנמנם על הספה.

בני זונות.

פרשדונה, יוסי שלומפר איז מיי מיין מאן