מה

Now, Smackwater Jack,

He bought a shotgun

'Cause he was in the mood

For a little confrontation.

He just a-let it all hang loose;

He didn't think about the noose.

He couldn't take no more abuse

So he shot down the congregation.

You can't talk to a man

With a shotgun in his hand.

Now, Big Jim the chief

Stood for law and order.

He called for the guard to come

And surround the border.

Now, from his bulldog mouth,

As he led the posse south,

Came the cry, "We got to ride

To clean up the streets

For our wives and our daughters!";

You can't talk to a man

When he don't wanna understand.

No, no, no, no, no.

The account of the capture

Wasn't in the papers,

But you know, they hanged ol' Smack right then

Instead of later.

You know, the people were quite pleased

'Cause the outlaw had been seized

And on the whole, it was a very good year

For the undertaker.

You know, you know, you can't talk to a man

With a shotgun in his hand.

A shotgun in his hand.

Smackwater Jack bought a shotgun.

Yeah, Smackwater Jack bought a shotgun.

Oh, Smackwater Jack, yeah.

Talkin' 'bout Smackwater Jack, yeah.

Talkin' 'bout a-Smackwater Jack, now.

Talkin' 'bout Smack.

Talkin' 'bout Jack.

Smackwater Jack, yeah.

למי שדילג באלגנטיות על השיר- חזרו למעלה ותקראו אותו, כי עליו הפוסט, טמבלים (אבל תלחצו על הקישור בשורה הבאה, כי יש שם את השיר וזה יותר נחמד גם לשמוע תוך כדי).

Smackwater Jack הוא אחלה שיר שבעולם, לא רק בגלל שיש בו מוזיקה טובה והוא מבוצע יפה [נכון שקרול קינג קולית?] אלא גם בגלל שהוא מכיל טקסט מעניין ורב רבדים.

נתחיל מהרובד הראשון, האחד הברור והגלוי ביותר: זהו שיר קאנטרי חביב שמספר מעין בלדת מערב פרוע. המוח תופס את צורת ההגשה כמצע לתוכן קל ולא מזיק, ומכניס את עצמו למצב רגיעה ואי מוכנות. ועל המצע הזה, קינג מכניסה את התכנים שלה ותופסת את המאזין במקום שהוא לא ציפה לו. עכשיו כשעברנו את ההסוואה החייכנית והקלילה הזו, אפשר להתקדם לסיפור.

הסיפור של השיר מתרחש בעיירה קטנה כזו או אחרת במערב הפרוע, ויש בו שלוש דמויות: סמאקווטר ג'ק- הגיבור, ביג ג'ים- השריף של העיירה ואנשי העיירה- דמות קולקטיבית.

השיר מתחיל בנקודת שבירה: ג'ק קונה רובה.

הבית הראשון מגולל ברמזים את סיפורו של ג'ק, וכך אני מדמיין אותו:

במשך שנים ג'ק היה המוקד להתעללות נפשית, בוז ולעג בקרב אנשי העירייה. שעיר לעזאזל. הנשים מרכלות ומספרות עליו סיפורים נוראיים ומביכים, הגברים צוחקים עליו בין וויסקי לסיגר למשחק קלפים, הילדים זורקים על הבית שלו ביצים וגם מבהילים את הסוס שלו אם יש להם מספיק אומץ, ובאופן כללי מאוד קשה לו לצאת מהבית בלי לחטוף כמות הגונה של השפלה. ג'ק הוא אמנם עוף מוזר במידה מסוימת, אבל הוא בחור טוב אם מדברים איתו. מאידך, אף אחד לא טורח או רוצה לעשות את זה. במשך שנים הצטבר אצל ג'ק זעם, באיטיות, וטינה חילחלה לכל נקב בגופו, מוחקים ומשחיתים כל חלקה של רצון טוב או הגיון בריא. יום אחד קורה משהו קטן, שטותי, אולי ילד קורא לו "מתרומם" או משהו, והפיוז האחרון שלו קופץ. הוא בוער ברצון לנקמה ומרד על שנים של דיכוי, נידוי והשפלה, ולעזאזל עם ההשלכות.

אז הוא קונה רובה, יוצא לרחוב, ומתחיל במסע קטל.

הבית השני מתאר את האויב של ג'ק- השריף ביג ג'ים. השריף הוא חלק מאנשי העירייה, והוא כמעט אחד מהלבבות הפועמים שלה- הוא מייצג את החוק והסדר כביכול. העיירה היא גוף גדול, והשריף הוא המערכת החיסונית שלה. במשך שנים הוא היה ממשמיציו של ג'ק וזילזל בו, ועכשיו הוא מארגן את הגברים לציד הסופי, לשחרר את הגוף מהאיום. יש בכך מעין מעבר לרמה גבוהה יותר- הציד הוא לא משהו חדש, עכשיו הוא רק תרגום למעשים, תרגום מילולי של משהו שהם עשו שנים. סביר להניח שהוא אפילו קצת ציפה לזה בהתלהבות-  סוף סוף לתפוס ולהרוג את מי ששנא במשך שנים, לצוד אותו באמת, לקבל אישור לא להתייחס אליו כאל יצור אנושי אלא רק כאל פושע שצריך למחוק מעל פני האדמה; זוהמה שצריך לנקות. כן, הוא יהיה יקיר העיירה באמת עכשיו, הוא יהיה גיבור אמיתי אחרי שהוא יציל את הבנות והנשים.

בבית השלישי ג'ק כמובן נתפס ונתלה מיד ללא משפט, לשמחת אנשי העיירה.

ברובד הזה, השיר מציג את ג'ק בתור קדוש מעונה, איש שקם נגד מעניו האכזריים ומרד-  העניש את המעמד השליט על הדיכוי שהיה מנת חלקו. זה מתחזק ע"י הדימוי של השריף כמי שיש לו פה כמו של בולדוג, כלומר-  כלב אכזרי וטיפש. הוא פועל מתוך צייתנות ונאמנות, אבל גם [ואולי בעיקר] מתוך הנאה, רוע ואינטרס אישי. אנשי העיירה מהווים כקולקטיב דמות פחדנית ורעה, שדוחה מתוכה את מה שהיא לא מסוגלת להבין ומנסה להשמיד אותו בכל דרך אפשרית שלא תפגע בה עצמה. חיה שמנה ובטוחה בעצמה שמשתפנת אל מול איום לא מובן לה.

זה רובד שמבחינתי, בתור אדם שעבר נידוי ודיכוי בחיים, מאוד נוח ומפתה לדבוק בו בתור הפרשנות העיקרית. להגיד "כן, מגיע לבני זונות", לשמוח בנקמה של ג'ק ולבכות על העוול שנעשה לו. אבל כשאני מעמיק מעט יותר במחשבה אני נאלץ להודות שלא זו הנקודה- למרות שהיא בהחלט חלק מהרעיון הכללי.

מכיוון שכשמקלפים עוד שכבה מגיעים לרובד נוסף רואים שבעצם ג'ק וג'ים הם שתי נקודות בקצוות שונים של אותו ציר. שניהם חלק מהמנגנון החברתי- אחד פועל בתוכו ולמענו והשני נואש ממנו ומורד בו. ומה שיותר חשוב, שניהם נמצאים על הציר של האלימות וההרג. כי עם כל החיבה שלי לג'ק בתור המנודה הסובל, אי אפשר להתעלם מזה שבסופו של דבר הוא תופס רובה ומרסס עשרות אנשים- יורה בהם חסרי הגנה, כמו בחיות.

כמו שהשיר אומר, אי אפשר לדבר עם מי שלא רוצה להבין, אבל אבל גם אי אפשר לדבר עם בן אדם כשיש לו רובה ביד.

אלימות היא תמיד שלילית, ולא משנה מי מוציא אותה לפועל, כי בסופו של דבר היא זהה. ולכן ג'ק הוא לגמרי לא איש טוב, אלא גם איש אלים ואטום בעצמו- אך עדיין, מה הוביל אותו לנקודה הזו?

על החברה המדכאת, מזהירה קינג, יש להישמר. כי בסופו של דבר למדוכא נמאס. במקרה המדובר בשיר היא ניצחה, אבל זה לא יהיה כך תמיד. על הדיכוי להיפסק, כי אטימות, קיבעון ופחד מהשונה גוררים מרד, שממנו אין דרך חזרה.

בסופו של יום, היחיד שיוצא מרוצה ומרוויח הוא הקברן.