חייה של ילדה ממוצעת

היי
אני יודעת שלא הייתי פה איזה חודשים..
ואני ממש מצתערת על זה.
יש לי כל כך הרבה לפרוק.
שניה לפני זה אני צריחה ללמחוק את גל (ילד שמן דביל שמן דביל ו..אמרתי כבר דביל ושמן? יופי)

אז..ככה.
מאירועי הפרקים הקודמים:
חח תמיד רציתי להגיד את זה [=
קיצור מה שקרה לי מהפעם האחרונה שעידכנתי:
טל עזב את אשדוד ועבר לאילת =[
אין לי חברה טובה
לא ניבחרתי למוצעת תלמידים
הציונים שלי על הפנים
נפרדתי מטל
חזרתי לטל [=
רבתי עם ניקול
השלמתי איתה
עדיין אין לי חברה טובה
כולם בבצפר שונאים אותי (אני ב ו' וזה הגיע לזה שאפילו ד' כבר מרביצים לי)

אני לא שמה עם הלימודים

הידרדרתי בכל צורה אפשרית ובכל דבר אפשרי
עזבתי את ניבחרת אשדוד בשחיה
ניסיתי להתאבד -לא הלך
ניסיתי עוד פעם
עוד פעם
עוד פעם
בפעם ה10 כמעט הצלחתי אבל אמא שלי לקחה אותי לבית חולים וניצלתי
עכשיו אין לי חבר
אין לי חברה טובה
כל החברות שיש לי בגדו בי
אז גם אין לי חברות
ניסיתי בחודשיים להתאבד 38 פעמים
וכמעט הצלחתי 10 פעמים
אני שונאת את כולם וכולם שונאים אותי
באלי למות
לפני 5 דקות ניסיתי לחתוך את עצמי אבל אח שלי ניכנס ועצר אותי.
ירדתי 10 קילו אבל ביגלל שאני כל הזמן מנסה להיתאבד יש לי בולמוסים
מצבי הרוח שלי משתנים כמו כמות הפעמים שמראים פרסומות בטלויזיה.
והזכרתי כבר שבלי למות?

אמא ואבא שלי עובדים כמו לא יודעת מה ואני נישארת עם אח שלי (בן 5) כל היום
לא מספיק שאין לי חיי חברה אני גם צריחה להשאר תקועה בבית.
כל הזמן מדביקים לי סטיגמות אבל כל הזמן זה משתנה מפריקית פקאצה סנובית שרלילה ועוד כמה (אבל איך אני יכולה להיות שרלילה אם עוד לא היתנשקתי אפילו?)
עכשיו אני שומעת שירים של גרין די
ולידי יש 4 סוגים שונים של סכינים.

עד לפריקה הבאה ביי