שלווום חייזרים מסוקסים !
כן זאת לא סופי .
הפעם זאת אנוכי אירה ! WHOOP WHOOP !
ובכן אני מביאה בפניכם את הפרק השני של הסיפור המהולל והמופלא שלנו ! *הוו הצניעות*
אז תהנו ! (:
פרק 2:
"מה זה היה?" דני קפץ בבהלה,ראשו נחבט במיטה.
"אתה בסדר?" רובין נלחצה.
"בערך..." דני שיפשף את ראשו.
"בוא." רובין תפסה בידו והם הלכו לעבר מקור הרעש.
"זה החדר של דאגי." דני אמר.
"ליליאן שם." רובין אמרה ולחצה על הידית שלא זזה."נעול."
"דאגי?" דני שאל. לא היתה כל תשובה.
"דאגי, ליליאן- תתרחקו מהדלת!" דני הכריז לוקח תנופה ורץ לכיוון הדלת, פורץ אותה עם כתפו.
הוא זינק לתוך החדר,רגלו נתפסה בדלת ששכבה על הרצפה ונפל עליה.
רובין עמדה מאחוריו ומלמלה "אין לי קשר לזה."
"היה צפוי שהיא תהיה עם דני." דאגי אמר, מביט בדני שנראה כשוכב מעולף על הרצפה, פניו פונים לדלת תחתיו.
"למה צרחת?" רובין פנתה לליליאן.
"כדי שתפתחו את הדלת, טום נעל אותנו פה." ליליאן אמרה.
"אז בואי הביתה." רובין אמרה.
"מה? למה? רע לכן פה?" דני שאל.
"משעמם. אני רוצה הביתה." רובין חייכה לדני ברשעות.
דני פתח את פיו בהלם.
"הוא דני ג'ונס!" דאגי אמר בהלם.
"ו..?" רובין שאלה.
"את-את-את לא הגיונית!" דאגי גמגם.
רובין בהתה בו מספר שניות, " ליליאן, את רוצה להישאר?".
"נחמד לי כאן." ליליאן חייכה.
רובין הפנתה את ראשה למחשב, מבחינה באקט מיני על המסך.
"כןןןן...." רובין מלמלה. "אני הולכת."
"ומה עם איזה טלפון?" דני שאל.
"תקנה אייפון 4, אחלה טלפון." רובין גיחכה וירדה לקומה הראשונה, דני בעקבותיה.
"כבר יש לי כזה, מה עם מספר טלפון?" דני התעקש, מתקרב אליה.
"לא נראה לי." רובין גיחכה, מתחילה ללכת לאחור.
"אל תהיי רעה.." דני חייך וצימצם את המרחק ביניהם עוד יותר.
"יודע מה.." היא חייכה והתקרבה אליו.
"מה?" הוא חייך והתקרב עוד קצת.
"לא מביאה לך." היא חרצה את לשונה ויצאה במהירות מהבית.
"נו באמת!" דני צרח וחבט בדלת הכניסה.
*
"אתם חבורה של נואשים." ליליאן צחקה.
"אני לא נואש." דאגי הרים את אפו והתקרב אל ליליאן.
"ברור." היא פרצה בצחוק מתגלגל.
דאגי אחריה.
*
דני עלה לחדרו של דאגי על מנת לדרוש מליליאן את כתובת ביתה של רובין.
"היי,ליליאן אני יכול..."
"כן." אמרה לפני שהספיק לסיים.
"...את הכתובת של רובין?" סיים את שאלתו.
"כמו שאמרתי,כן." ליליאן אמרה ורשמה את כתובתה של רובין על דף,מגישה לדני.
"יש!" דני צרח ורץ לחדרו להתלבש.
"הוא תמיד כזה מוזר ?" ליליאן צחקה.
"זה עוד כלום. חכי שתכירי את טום טוב יותר." דאגי צחק גם כן.
*
דני יצא מהבית לאחר דקות ספורות, גשם ירד בחוץ, הוא הרים את כובע הסווטשרט שלו על הראש והחל לרוץ לביתה של רובין.
לאחר שעבר כמחצית מהדרך נזכר שיכל לקחת את המכונית, אבל לא היה כל טעם לחזור.
כאשר הגיע לרחוב המיוחל הביט בכתובת שקיבל מליליאן, מחפש את מספר הבית.
ביתה של רובין היה בניין רב קומות והיא גרה בדירת פנטהאוס בעלת קומותיים במפלס האחרון.
דני נכנס לתוך המעלית, בגדיו נטפו על הרצפה והמנקה הזקנה שעלתה איתו במעלית הביטה בו במבט רצחני. הוא חייך אליה בהתנצלות וברח מהמעלית.
במפלס האחרון היו עוד 2 דירות פרט לדירתה של רובין. דני דפק בדלת.
רובין פתחה את הדלת, לבושה במכנס פיג'מה ארוך ואפור עם גופייה ירוקה וקערת פופקורן ענקית בידה.
דני חייך ורובין גילגלה את עיניה טורקת את הדלת בפניו.
"תפתחי לי!" הוא אמר.
"לא רוצה." רובין ציחקקה, לוקחת חופן פופקורן לפייה.
"תפתחי קר לי, אני רטוב!" דני צעק ודפק עם אגרופו על הדלת ביאוש.
"לא!!" היא צחקה וכך זה נמשך כחצי שעה.
לרוע המזל אחד משכניה של רובין יצא מהדירה.
"בחור צעיר אתה מוכן ללכת מכאן?" גער בו השכן שנראה כבן 45.
"אני לא יכול, רובין תפתחי!" דני אמר ודפק על הדלת.
"לאאאא..." היא אמרה.
"אני אקרא למשטרה." אמר האיש.
"אבל אני דני ג'ונס!" דני הזדעק.
"ואני ג'ון לנון, חזרתי מהמתים. לא אכפת לי מי אתה, תלך או שאני אקרא למשטרה!" הוא צעק וחזר לדירתו.
"רובין נו..." דני היה מיואש ונשען על הקיר ליד הדלת.
לפתע הדלת נפתחה "לא יכולתי להתאפק, זה היה מצחיק מדי, תכנס שלא תתקרר." רובין אמרה.
"תודה." דני משך באפו, בדירתה פעל החימום והוא הוריד מעצמו את הסווטשרט והנעליים הרטובים.
הרצפה היתה מחוממת גם כן.
רובין הביאה לו מכנס של טרנינג, בוקסר וחולצה "תעלה למעלה ותתלבש."
"מאיפה יש לך בגדים של בנים?" דני תהה לוקח ממנה את הבגדים.
"למקרה חירום, אם מישהו יצטרך פתאום בגדים דחוף." רובין הביטה בו וצחקה.
הוא הזעיף פנים ועלה לקומה השנייה , נכנס למה שנראה כמו חדרה של רובין, מחליף בגדים.
*
הארי וטום נפגשו על מנת לקנות מצרכים וכל מני דברים לא נחוצים לערב הבנים שתוכנן כשבוע לפני.
טום השכיר מספר סרטים בז'אנרים שונים , על מנת שתהיה בחירה והארי התעסק בקניית אלכוהול ואוכל.
טום נכנס לתוך עגלת הסופר שלהם והארי הסיע אותו במעברים בזמן שטום לוקח דברים מהמדפים.
הארי דחף את העגלה מהר יותר ובלי כוונה היא החליקה מתוך ידיו.
עגלת הסופר טסה לכיוון מגדל פחיות ענק שעמד באמצע מרכז הקניות,מתנגשת בו.
טום נפלט מתוך העגלה מתגלגל אל תוך הפחיות המתמוטטות.
הארי הביט בטום המנסה לקום , טום כושל ומחליק על אחת הפחיות, נתפס באחד המדפים הקרובים אליו, גורם לתגובת שרשרת של מצרכים נופלים.
הארי ניסה שלא לפרוץ בצחוק וכאשר מבטו פגש במבט העצבני של טום הוא ברח למחלקת הצעצועים כל עוד נפשו בו, מתחבא בתוך ערימת צעצועים רכים ענקית.
אחרי מסע חיפושים מפרך טום מוצא את הארי ותופס בשיערו.
"איה איה איה." הארי מילל.
"אני ארצח אותך." טום מאיים ומכשירו הסלולארי מצלצל.
"יש לך מזל." אמר וענה לשיחה.
"כן בטח." הארי פרץ בצחוק, טום לא באמת מאיים.
דאגי הודיע לטום שהוא וליליאן משועממים ורעבים ושיגיעו מהר , עם פיצה.
טום והארי הלכו לשלם על הכל והחלו בדרכם חזרה הביתה.
*
צלצול מכשיר סלולרי נשמע מכיס מכנסיו הרטובים של דני.
*דאגי* הכתוביות ריצדו על המסך.
"כן דאג?" דני ענה.
"טום מביא הכל עכשיו לערב בנים שתיכננו, מה שלא יצא כל כך בנים כי ליליאן פה, אבל בכל מקרה...קח את התחת שלך ובוא." דאגי אמר.
"אני לא יכול, כל הבגדים שלי רטובים וגם הנעליים." דני אמר.
"אי אפשר לבטל אבל, טום הביא הכל. הוא ירביץ לך!"
"אבל אין לי איך להגיע דאגי!!!" דני צעק עליו.
"אז אנחנו באים אל רובין!" דאגי הכריז וניתק.
*
דפיקה בדלת נשמעה בדירתה של רובין.
"מי בא בשעות כאלה?" רובין תהתה, מביטה בדני שישב על הכורסא מולה.
"מאיפה לי לדעת." אמר במהירות וחזר להביט במסך הטלוויזיה.
רובין ניגשה אל הדלת, פותחת אותה.
"שאאאלללווווםםםם!!!!" אמרו דאגי,טום,הארי,ליליאן וג'יאו פה אחד, נכנסים אל הדירה.
רובין הביטה בהם בתימהון, רואה את סלונה מתמלא באוכל, אלכוהול, ואריזות DVD.
'נפלא, כאילו לא מספיק לי את דני הקוף הזה אני הולכת להעביר את הערב עם מטומטמים שיכורים.' חשבה לעצמה וטרקה את דלת הכניסה לדירה, נועלת.
*
"במה מתחילים?" הארי שאל.
"אני בעד בירה!!!" דאגי אמר בצורה מיידית.
"אולי נאכל פופקורן ונראה סרט כמו שתכננתי?" רובין אמרה.
"פופקורן?" הארי עיוות את פניו. "יש פיצה."
"בסדר רק בואו נעשה כבר משהו." טום אמר, מכניס סרט אימה לנגן הDVD.
"לא! לא ,לא,לא!" ליליאן החלה לצעוק כשזיהתה את הסרט.
"את מפחדת?" הארי צחק.
"אני - שונאת - את - הסרט - הזה-!" היא הדגישה כל מילה.
"אני אגן עלייך!" דאגי חייך, מנפח את חזהו בגאווה.
"My Hero." ליליאן צחקה, מתיישבת לידו.
ג'יאו ישבה מצידו השני של דאגי, טום לידה - שם עליה את רגליו.
הארי ישב לבד על הכורסא עם רגליו על הידית.
ודני ישב ליד רובין בספה הקטנה, מנסה לגרום לה להתקרב אליו.
*
דאגי וליליאן ישבו צמודים, משחקים האחד באצבעות של השני, מגניבים מבטים אחד לעבר השני מדי פעם.
טום שהיה בחצי שכיבה, נרדם וג'יאו כיסתה אותו בשמיכה.
הארי שישב על הכורסא נרדם גם כן.
דני פיהק והתמתח, מניח את ידו על כתפה של רובין לאחר מכן.
רובין נשפה ביאוש ועלתה לקומה השנייה ולאחר מכן ישר אל הגג.
דני עלה בעקבותיה.
רובין עמדה עם פניה אל העיר, רוח קרירה של ערב נשבה והיא הביטה בנוף.
"למה הלכת?" דני שאל והיא הסתובבה אליו בבהלה.
"חנוק שם, הסרט גרוע וטחון ,משעמם ואתה מציק לי." היא אמרה.
"מה הבעיה שלך איתי? אני רק מנסה שנהיה ידידים."
"ידידים?"היא גיחכה.
דני השפיל את מבטו אל הרצפה.
"למה זה כל כך חשוב לך?" שאלה, חוזרת להביט בנוף.
"לא יודע, אני מחבב אותך. את שונה." אמר.
רובין לא הגיבה ודני התקרב אליה , מניח את ידו על מותנה.
"ג'ונס." היא אמרה קצרות ודני לקח את ידו חזרה.
מסתובב ויורד בחזרה אל תוך הבית.
כל מה שנשמע מהסלון הוא סימפוניה של נחירות.
*
הארי שכב על הרצפה , מחובק עם כרית.
ראשו של דאגי היה תלוי באוויר כאשר רגליו על הספה וליליאן שוכבת על ביטנו.
טום וג'יאו היו בחצי ישיבה, מחובקים.
כולם ישנו והסרט המשיך להתנגן.
לא נשאר אוכל על השולחן. וכל האלכוהול היה במקומו- לא נגוע.
אני בטוווווווחה שנהנתם !
תזהרו ממני . סופי אמרה לי איפה אתם גרים @$%@$
חוחוחוחו .
יאללה עופו להגיב :D
אה וכנסו לפוסט הקודם יש שם פרטים לגבי המפגש מעריצות של מקפליי WHOOP WHOOP !
יאללה שיהיה לכולם המשך שבוע טוב ! X
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
