הלו הלו הלו הלו הלו!!!!
ו-Cheers לכל מגיני הגלקסיה (:
סופי כאן טרולולולולו אני מצוננת להלהלהלהלה
מה אני שמחה ? חחחח טיפשה אחת.
תהנו מהפרק Oם
פרק 7
דאגי וליליאן המשיכו לשבת בסלון, קופאים
וכואבים.
לפתע הדלת נפתחה.
"חזרנו!" הצהיר טום והביט
בזוג הממורמר.
"מה קרה כאן?" הוא שאל
בזעזוע.
"דני ורובין." דאגי וליליאן
מלמלו יחד.
"את עירומה שם?" הארי תהה,
מביט בה מכל מיני זוויות.
"הארי! לא שואלים דברים
כאלה!" דאגי צעק ונופף בידיו.
"אאוץ'.." מלמל לאחר מכן,
אוחז באפו.
"איפה דני?" הארי שאל.
"למעלה.." דאגי מלמל.
"ורובין?" טום שאל.
"למעלה.." ליליאן מלמלה.
לאחר כדקה הם זינקו ממלמלים ביחד
"הם למעלה ביחד."
טום,הארי,דאגי וליליאן הלכו בשקט לקומה
השנייה נצמדים אל דלת חדרו של דני.
מאזינים.
"אההה...כן!!!" נשמע מתוך
החדר "נו ג'ונס!!!"
ליליאן הביטה בדאגי ופתחה את הדלת
בתנופה.
"אמרתי לך!!!" הצהירה והביטה
בדני ורובין שהיו על המיטה.
"מה אמרת לי?" רובין הסתובבה
אליה בבלבול, עדיין אוחזת בידו של דני.
"מה אתם עושים לעזאזל?" דאגי
שאל.
"הורדת ידיים." דני הביט בו
בתימהון "כמו מה זה נראה לך?"
"יותר כמו מה זה נשמע.." הארי
מלמל וטום חבט בראשו.
"הא?" רובין לא הבינה מה קורה
שם.
"לא חשוב.." ליליאן מלמלה
ודחפה את הארי,טום ודאגי מחוץ לחדר,סוגרת את הדלת.
"אני הולכת להתלבש." היא אמרה
והלכה לחדרו של דאגי, הוא אחריה.
"אני רעב.לך תכין לי אוכל."
הארי אמר לטום והם הלכו למטבח.
*
"איזה מוזרים.." דני מלמל,בוהה
בדלת הנעולה.
רובין הביטה בו והפעילה לחץ על ידו,
מורידה אותה הצידה.
היא חייכה חיוך מנצח ונשכבה על גבה עם
ידיה מאחורי ראשה.
"מה?" דני הביט בידו בבלבול.
"זה לא היה הוגן!" הוא אמר
ונשכב לידה על צידו, ראשו נתמך בידו.
"החיים לא הוגנים, יש לך עוד הרבה
מה ללמוד ג'ונס." היא הביטה בו וצחקה.
לאחר כמה דקות של שתיקה בהן דני ורובין
שכבו על גבם והביטו לתקרה דני פצה את פיו .
"אז רובין .. מה אנחנו בעצם?"
הוא שאל מסיט את מבטו אליה.
"מה זאת אומרת מה אנחנו?" היא
שאלה מביטה בו חזרה.
"כאילו, אנחנו לא ביחד,
נכון?" שאל.
"אממ..אנחנו..ידידים אני מניחה.
אבל אנחנו בטוח לא ביחד." היא אמרה וגיחכה "אני ואתה..ביחד...אין
מצב.." היא ציחקקה בלחץ ונתנה מכה חלושה בכתפו.
"כן הא...אני ואת? ביחד? זה לא
יקרה לעולם!" הוא גיחך, מחזיר לה מכה קטנה בכתפה והם השתתקו.
"טוב, אממ.. נראה לי שאני אלך
הביתה." רובין אמרה לאחר כמה דקות בהן שתקו וקמה מהמיטה.
"כן .. אני גם עייף, אז אני אלך
לישון." דני אמר וקם אחריה.
"אז ..כן .. לילה טוב." היא
אמרה בחצי חיוך.
"כן ..לילה טוב." הוא אמר
בחיוך קל כשעמדו ליד דלת חדרו הפתוחה.
"אני כבר אסתדר מפה." רובין
גיחכה ודני חייך אליה. הם עמדו מביטים אחד בשנייה כדקה, תוהים מה לעשות.
"טוב, ממ...נתראה." רובין
מלמלה וירדה למטה.
"אז..ידידים..." הוא מלמל
מבואס וסגר את דלת חדרו.
*
"טוב, אנשים...אני זזה הביתה."
רובין אמרה, כשכל החבורה ישבה בסלון ואכלה .
"ביי-ביי" אמרו טום,דאגי
והארי יחדיו בפה מלא.
"רוב'..הכל בסדר?" ליליאן
שאלה, מבחינה כי משהו לא קשורה.
"ברור, הכל מצוין. רק קצת
עייפה." רובין חייכה לעברה חיוך קלוש.
"את באה?" היא שאלה וליליאן
הביטה בדאגי, שיחליט במקומה .
"היא נשארת לישון פה." הוא
חייך וקירב אותה אליו.
"אני מניחה שאני נשארת.."
ליליאן גיחכה והביטה ברובין שנראתה מבולבלת.
"טוב אז תהנו..ביי." רובין
אמרה ויצאה מבית הלהקה, תופסת מונית לביתה.
"היא נראת לי קצת, מוזר. אתה חושב
שקרה משהו?" ליליאן תהתה, מביטה בדאגי.
"לא חושב, את הרי ראית שהכל היה
בסדר, את סתם מדמיינת." דאגי אמר, דוחף חתיכת בשר ענקית לפיו.
"אולי.." היא מלמלה, עדיין
מהססת ודאגי חיבק אותה.
"הכל בסדר, תרגעי." הוא אמר
בחיוך וליליאן חייכה חזרה, נושקת ללחיו.
*
'נראה לי שהפתרון האידיאלי יהיה לוותר, אנחנו
לא מתאימים.' דני חשב בעודו שוכב על המיטה.
אחרי עזיבתה של רובין הוא רק שכב על
המיטה ובהה בתקרה, חושב.
'נהיה ידידים, אין סיבה שנהיה ביחד. היא
סתם יפה ומצחיקה וחכמה וכיף לי איתה.' הוא ניסה לשכנע את עצמו והתהפך על בטנו.
"רובין ודני.." הוא מלמל וקבר
את ראשו בכרית, מרים אותו לאחר פחות משנייה "בעצם, רובין וג'ונס." הוא
גיחך, מתכסה בשמיכה ונרדם אחרי מספר דקות.
*
רובין נכנסה לדירתה, זורקת את מעילה על
השידה שעמדה ליד הדלת ובועטת את נעליה לכיוון אקראי.
היא לקחה בקבוק בירה מהמקרר ועלתה
לחדרה, נזרקת על המיטה ומדליקה טלויזיה.
"אין לי כלום עם ג'ונס." היא
אמרה לעצמה, לוגמת מבקבוק הבירה.
"אולי ניתן לזה סיכוי?" שאלה
את עצמה.
"מה? לא!" צעקה שנייה לאחר
מכן והעמידה את בקבוק הבירה על הרצפה לצד המיטה.
"רובין את מתחרפנת." אמרה
לעצמה "די, תלכי לישון."
היא קמה מהמיטה והחלה להחליף בגדים
באיטיות, החשמל בדירתה הוחזר והיה חמים ונעים.
רובין נכנסה תחת השמיכה מביטה בטלויזיה
בשיעמום. היא מצאה את עצמה חושבת על 'ג'ונס' ונרדמה לאחר מספר דקות.
*
השעה היתה 13:45 בצהריים וקרני שמש
שחדרו דרך התריסים העירו את דאגי.
הוא הלך לחדר האמבטיה, עושה את סידורי
הבוקר שלו.
הוא הביט בליליאן במשך כדקה, תוהה אם
להעיר אותה. לבסוף החליט שלא, נשק ללחיה וירד לסלון.
דאגי פתח את התריס הגדול שסגר על דלת
ההזזה שבסלון ופתח את הדלת.
מדליק טלוויזיה וסיגריה לאחר מכן.
לאחר שלא מצא שום דבר מעניין מספיק על
מנת להשאיר אותו בסלון, כיבה את הסיגריה שלו והלך לחדרו של הארי.
"בוקר טוב!!!" הוא זינק על
המיטה, צועק באוזנו של הארי.
"דאגי אני מבין שלא איימתי לרצוח
אותך כבר המון זמן והחלטת שהסכנה חלפה,אה?" הארי מלמל בנשימה אחת, מתהפך על
הבטן ומכסה את ראשו עם הכרית.
"נו הארי...משעמם לי." דאגי
התבכיין, מניח את ראשו על גבו של הארי.
"לך לישון נו...תציק לטום או
משהו." הוא נשמע בקושי תחת הכרית.
"טום מעצבן." המשיך להתבכיין.
"אוחח..בסדר, מה אתה רוצה
לעשות?" הארי הוריד את הכרית מראשו וזז, שוכב על צידו, גורם לדאגי להרים את
הראש.
"יש לי רעיון קטן.." דאגי אמר
בחיוך זומם והארי הביט בו,מחכה.
*
"ליליאן?" דאגי ליטף את ראשה.
"אל תלטף לי את הראש. אני מרגישה
כמו פלי." היא מלמלה מתוך שינה.
"מה?"הוסיפה.
"אם את שומעת המון רעש, צרחות
וריצה וכל מיני כאלה,אל תבהלי. אוקיי?" אמר בחיוך.
"מה אתה הולך לעשות הפעם?"
היא שאלה, פוקחת עין אחת.
"את תראי." הוא חייך חיוך
זומם שוב, יוצא מהחדר.
"יאללה, בוא." הארי אמר באדישות.
"היי! תראה קצת התלהבות!"
דאגי נראה נעלב "אנחנו עוד לא מוכנים."
"בסדר,בסדר." הארי מלמל.
דאגי הוציא משחת נעליים שחורה מהמגירה,
דוחף את שתי אצבעותיו פנימה ומורח על לחיו, מושיט את הקופסא להארי שחזר על הפעולה
ביאוש.
הם נכנסו לחדר האמבטיה עם שתי דליים
ממתכת, מביאים כל סוג שמפו ותחליב רחצה שהיה באמבטיה, ממלאים את הדליים.
ברקע נשמע שיר הנושא של הסרט 'משימה
בלתי אפשרית'.
"טאמ...טאמ..טאמ..טאמ-טאמ-טאמ."
דאגי זימזמם.
וככל שהתקרבו לחדרם של דני וטום הגביר
את קולו.
"טא-נא-ניו...טא-נא-ניו..."
"תשתוק ותכבה את זה כבר, אתה תעיר
אותם!" הארי גער בו.
"הורס אווירות אחד." דאגי חרץ
את לשונו.
הוא כיבה את השיר והכניס את המכשיר
לכיסו.
"תביא את הסולם." הארי אמר
ודאגי ציית.
דאגי פתח מעט את שתי הדלתות, מוודא שהם
ישנים ומסמן להארי.
הארי עלה על הסולם, מייצב דלי על כל דלת
פתוחה מעט.
"בוא..." דאגי לחש והם ירדו
במהירות לסלון.
"איפה המגפון?" הארי שאל
ודאגי הרים את המגפון ששכב על הספה.
"תפעיל." הוא אמר ודאגי לחץ על
כפתור שהשמיע צפירה חזקה במיוחד.
*
"אעאעאעאעאעא!!!!!" נשמעו צרחות
מהקומה העליונה.
דני וטום יצאו מחדריהם באותו הזמן, שמפו
ותחליב רחצה נשפכים מהדליים.
דני הספיק לזוז והדלי פגע ברצפה לידו,
משפריץ על כל רגליו.
אך לטום לא היה את אותו המזל, הדלי פגע
בראשו וסבון נכנס לעיניו.
"שורף לי!!!" צרח, מנסה ללכת
קדימה אך כושל ומחליק, מפיל גם את דני מרגליו.
דני ניסה להתפס בקיר בכל כוחותיו אך לא
היה במה להיאחז, הוא וטום החליקו במורד המדרגות.
דני נחת על הרצפה בסלון, טום נופל עליו.
ודאגי והארי פרצו בצחוק מתגלגל.
דני וטום קמו בעצבים , כל אחד הולך לחדר
אמבטיה אחר.
*
"בוקר..." ליליאן מלמלה כאשר ירדה
במדרגות בפיג'מה שלה, משפשפת את עיניה.
"מה השעה? ומה שפכתם למעלה?" היא
שאלה בקול ישנוני.
" 16:00 ,שכחי מזה." דאגי והארי אמרו פה אחד
ודאגי הגיש לה כוס קפה.
"תודה." היא חייכה והתישבה
לידם על הספה.
הורגש רטט של מכשיר סלולארי וליליאן
הביטה הצידה, זה היה מכשירו של דני.
"ממתי יש לו חברים?" הארי צחק
וכולם הביטו בו.
"הבדיחה הזאת הפסיקה להצחיק לפני
שנים." טום סינן כאשר ירד במדרגות אחרי מקלחת קצרה.
ליליאן העבירה את אצבעה על מסך המגע
וההודעה נפתחה.
"רובין : 'ג'ונס,סרטים חדשים
ובירה. אתה בא?' ." היא קראה את ההודעה בקול לשלושת הבנים וחייכה חיוך שובב.
"מה?.." דאגי מלמל.
"הולך להיות מעניין." ליליאן
נשכה את שפתה והניחה את המכשיר על השולחן.
"כולה סרטים ובירה." שלושתם
מלמלו.
"נחייה ונראה." ליליאן אמרה,
בטוחה בעצמה.
דני יצא מחדר האמבטיה, מגבת קשורה על
מותניו והוא מיבש את שיערו עם אחרת.
"מה?" מלמל בעצבים כשבהו בו.
"שום-כלום." מלמלו פה אחד,
חוזרים לעיסוקיהם.
"ראיתם את הפלאפון שלי?" דני
שאל וליליאן הצביעה על השולחן.
"קיבלת הודעה." אמרה בחיוך
וחזרה לכוס הקפה שלה.
"טוב." הוא הביט בה בהרמת
גבה, לוקח את המכשיר.
"אני זז.." מלמל לאחר שקרא את
ההודעה.
*
"אני אומרת לכם שהולך לקרות משהו."
ליליאן לחשה לבנים כאשר דני עלה לקומה השנייה.
"אהא.." המהמו לעברה והיא הזעיפה
את פניה.
ה...סוף...
אז הפרקים יעלו מהר ^^
כי בעיקרון הפיק הזה כבר גמור D:
ויש לי כבר רעיון לפיק חדש!
וכי לא יוצא להארי וטום להופיע הרבה כי אני עסוקה יותר מידי בדני...
| |
/ \
/ \
''
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
