חצילים...זהו יום עצוב לכולנו... כן סופי כאן, ממ... אני התנגדתי בתוקף להעלאה של הפרק הזה ואני לא יודעת למה הוא נכתב בכלל...אבל...אין לי מה לומר אני מצטערת על כל הפרעה נפשית שתקבלו
"עקבתי אחרי דני ורובין אתמול
וצילמתי תמונות שלהם מתנשקים! יש לי הוכחות לשזה שהם ביחד." היא אמרה וחייכה
חיוך מרושע.
"בואי נראה.." דאגי אמר, מניח
את צלחתו על השולחן וליליאן נדחפה בינו לבין טום על הספה.
"בבקשה.." ליליאן אמרה בגאווה
והוציאה את התמונות מהמעטפה, מושיטה לדאגי.
"זה מטושטש.." אמר לאחר שהביט
בכמה תמונות.
"מה?" היא הזדעקה, חוטפת את
התמונות מידיו ומסתכלת בהן. חלק מהתמונות היו מטושטשות, חלקן מרוחות ושאר חתוכות.
"נו באמת.." היא מלמלה ביאוש,
זורקת את התמונות על השולחן.
"לא נורא ליל'...תשלימי עם העובדה
שהם לא ביחד." הארי אמר ומילא את פיו ברביולי.
"אבל הם כן! אוף.." ליליאן
התעצבנה.
"רוצה רביולי?" טום שאל
בחיוך.
"אני הכנתי!" דאגי חייך.
"לא, אתה לא. בסך הכל קנית גבינה,
וגם את זה בקושי הצלחת לעשות." הארי אמר וגיחך.
"אבל אני כן עזרתי!" דאגי
הזעיף פנים.
"טוב, הוא צודק. הוא הוציא את
הצלחות בלי לשבור אותן." טום צחקק.
"אני גאה בך.." ליליאן חייכה
וליטפה את ראשו.
"עכשיו לך תביא לי רביולי!" היא
פקדה וטום נאנח, הולך למטבח.
"שלום!" דני צעק כשהוא ורובין
נכנסו לבית הלהקה.
"היי.." מלמלו הארבעה, מביטים
בהם במבט מוזר.
"מה?" דני ורובין תהו לאור
המבטים.
"למה באתם ביחד?" טום שאל.
"אממ..אנחנו.." רובין מלמלה
מנסה לחשוב על תירוץ.
"נפגשנו בדרך." דני אמר.
"אהא...ולמה לא ישנת בבית?"
הארי שאל בחשד.
"ביקרתי את המשפחה..אסור?" שאל.
לא-לא...בסדר גמור." הארי אמר
והסתובב חזרה אל הטלוויזיה.
דני הלך והתיישב על הספה הזוגית, רובין
אחריו.
"אז רובין...מה את עשית אתמול
במקום הקניות?" ליליאן שאלה אותה וחייכה בערמומיות בעוד רובין מביטה בה בזעם.
"את סבא שלך. מה זה התחקיר הזה
בדיוק? היה לי משהו אחר לעשות..דייב ביקש שאני אגיע לחנות, היה לחץ." רובין
המציאה תירוץ באותו הרגע.
"לחץ..בחנות הספרים הנטושה הזו?
ממתי יש שם אנשים בכלל?" ליליאן המשיכה בשלה מביטה בה במבט ששידר 'תודי כבר'.
"ליליאן, תשתקי." רובין סיננה
מבין שינייה והפנתה את מבטה אל הטלוויזיה.
כולם עזבו את העניין ושבו לצפות
בטלוויזיה , סרט עמד להתחיל. 'קופים בחלל 2'.
"היי דני! מה אתה עושה שם?"
דאגי צחק ודני זרק לכיוונו כרית שפגעה בפניו.
"אני שונא אותך." דאגי אמר
ודני חייך חיוך מסופק.
"לא נורא דאג' , יעבור." ליליאן
צחקקה והניחה את ראשה על כתפו ודאגי ליפף את ידו סביבה, מחייך לעצמו.
"טוב, חבר'ה...אני נוסע עם ג'י
להורים שלה לביקור, אני אחזור מחר בבוקר. אגב, פלטצ' אמר שמחר בסביבות חמש יש אירוע
החתמות והופעת אורח בתוכנית 'T4' יום אחרי." טוב הודיע וקם ממקומו,
מתלבש, לוקח את התיק הקטן שהכין לדרך ויוצא מהבית.
"דאג'.." ליליאן לחשה לאוזנו של
דאגי.
"הממ.." הוא המהם לכיוונה.
"בוא אלי הביתה.." היא אמרה
וחייכה חיוך קטן.
"אנחנו הולכים! ביי!" דאגי
הכריז במידיות ומשך את ליליאן אל מחוץ לבית הלהקה, לא שוכח לקחת את מעיליהם.
"טוב, אני נוסע לאיזי, תהנו
לכם." הארי אמר וקם , לובש את מעילו ונעליו ויוצא מהבית גם כן.
"ו..נשארנו לבד." דני אמר והביט ברובין שהביטה בו חזרה.
"הבחנה חדה ג'ונס.." היא צחקה
וחרצה לו את לשונה כאשר הזעיף פנים.
"מה? השתעממת מהסרט?" דאגי גיחך
כאשר הם נכנסו לדירתה של ליליאן והיא סגרה את הדלת.
"כן וגם רציתי שנהיה לבד."
ליליאן חייכה והוא חייך חזרה.
"אוו...הבנתי אותך. רצית עוד לילה
סוער עם קפטן DougWash." הוא אמר וחייך חיוך שרמנטי.
"אוקיי, אתה ממש רוצח את החשק שהיה
לי מקודם." ליליאן מלמלה, בוהה בו.
"אוחחח..." דאגי נאנח.
"בוא כבר.." ליליאן משכה
בחולצתו ודאגי התקרב אליה בעוד היא הולכת לאחור ונצמדת לקיר.
הוא נצמד אליה, מנשק אותה בצוואר ומשאיר
סימנים רטובים.
"דאג'.." היא מלמלה חלושות והתחילה להתנשם. הוא המשיך
לפזר נשיקות לאורך צווארה, יורד לכיוונה חזה ועולה חזרה לשפתיה. ליליאן תפסה
בקצוות חולצתו והורידה אותה ממנו,זורקת לצד. היא תפסה בידו והובילה אותו לחדרה,
מפילה אתו על המיטה ועולה מעליו. מתחילה לנשק אותו נשיקות קטנות בצווארו ויורדת
לחזהו, בטנו ואז חזרה לשפתיו.
דאגי הוריד ממנה את חולצתה והתהפך כך
שהיה מעליה, מצמיד את שפתיו לשלה ומנשק אותה בחוסר סבלנות.
"דאגי.."ליליאן מלמלה, מתנתקת
ממנו.
"מה?" הוא שאל, מתנשם מעט.
"במגירה השמאלית." אמרה.
"מה נראה לך שליליאן ודאגי יעשו
אצלה?" רובין שאלה בתמימות כנה לחלוטין, מביטה בפניו של דני ומתחילה לספור את
נמשיו.
"מה ששני חרמנים יכולים לעשות כשיש להם
בית לבד." דני צחק ורובין איתו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
