ביום למחרת 12:45 בצהריים
'הוא לא דרש את המספר שלי שוב, אולי טעיתי לגביו.' רובין חשבה לעצמה כשהייתה בעבודה.
'אולי אני אזמין אותו לצהריים, כידידים בלבד כמובן.' הצדיקה את מחשבותיה.
'אני לא אראה נואשת? שלא יחשוב שאני מעוניינת בו!' היא תהתה והבעה מזועזעת עלתה על פניה.
"טוב תרגעי, אתם יכולים ללכת לאכול צהריים כידידים וזה הכל,לא עניין גדול." אמרה לעצמה והרימה את מכשירה הסלולארי, מחייגת אל ליליאן.
"ליל?" שאלה.
"היי רוב' מה קורה?" ליליאן ענתה בקול שמח.
"הכל טוב, איפה את?"
"במכון כושר."
"הגיהנום קפא?" רובין צחקה.
"היי! התחשק לי להתאמן מעט." ליליאן השיבה בקול נעלב.
"צחקתי. אממ..תקשיבי,תהיתי אולי..אם את רוצה כמובן ויכולה...להתקשר לדאגי ולבקש בשבילי את המספר של ג'ונס?" רובין אמרה, מבוכה נשמעת בקולה.
"או-לה-לה,רובין, את מחבבת את דני בנני?" ליליאן פרצה בצחוק.
"תשתקי! את הולכת היום לדאגי אז אין לי עם מי להעביר את הארוחת צהריים שלי, אז חשבתי על זה שג'ונס יצטרף , כידידים בלבד."התעצבנה.
"אוקיי-אוקיי. אני אתקשר לדאגי ואשלח לך את המספר שלו." ליליאן השיבה.
"תודה, תהני בחדר הכושר ותנסי לא להחליק מההליכון כמו בפעם שעברה." רובין צחקה.
"תשתקי!" ליליאן אמרה בכעס וניתקה.
*
ליליאן חייגה את מספרו של דאגי.
"הלו דאג?"
"היי ליליאן, מה נשמע?" שאל.
"הכל מעולה, מה איתך?" השיבה
"מצויין. אני קצת עסוק, משהו חשוב?"
"אממ..למען האמת, אני צריכה את המספר של דני." היא אמרה.
"של דני? בשביל מה?" הוא שאל בבלבול.
"רובין ביקשה ממני, אתה מבין מה זה אומר,נכון?"
"יש מתח באוויר,הוווו כן!" דאגי אמר בקול נמוך ושרמנטי.
"אתה נשמע כמו פדופיל." ליליאן צחקה.
"בקיצור תביא לי את המספר כדי שהזוג הזה יצאו ויאכלו צהריים יחדיו." הוסיפה.
"אוווו....היא רוצה להזמין אותו לאכול צהריים?" שאל בהתהלבות.
"אכן, היא אומר 'כידידים בלבד', כן,בטח." ליליאן גיחכה ודאגי איתה.
"בכל מקרה תרשמי." אמר והחל להקריא לה את המספר.
*
לאחר כמה דקות רובין קיבלה הודעת סמס מליליאן עם מספרו של דני.
'הנה, תבלו ולא לעשות שטויות ;)'
"מטומטמת." רובין אמרה וגלגלה את עיניה.
"רובין. תפסיקי לעשות שטויות ותחזרי לעבודה!" אמר לה הבוס.
"דייב, אין פה אף אחד! אל תשגע אותי!" השיבה בכעס.
"אל תתחכמי!" אמר לה והלך למחסן הספרים.
"מטומטם." מלמלה בייאוש.
"אני הולכת הביתה!" רובין צעקה לדייב,יוצאת מהחנות לפני שהספיק להגיב.
*
היא עמדה ברחוב,מתכוונת לתפוס מונית הביתה ואז חשבה לעצמה 'אולי אני אתקשר לג'ונס.'
"כן." אישרה בקול וחייגה את מספרו של דני.
"Yellow." דני ענה בקול שמח.
"ג'ונס, זאת רובין. מתחשק לך לאכול צהריים?" שאלה.
"בדיוק הזמנתי פיצה." הוא ענה.
"אה..." היא מלמלה, מובכת מעט.
"את יכולה לבוא לאכול איתי." הוא אמר.
"טוב, אני רעבה ואין אפשרות טובה יותר..." היא אמרה.
"אני אקבל את זה כ-כן, אני מחכה לך." דני אמר וניתק.
*
רובין יצאה לדרך, ביתם של הלהקה היה 4 רחובות מחנות הספרים בה עבדה.
כשהיתה מול בית הלהקה מכונית עברה לצידה בקצב מהיר, גורמת לגל של מים מהכביש לפגוע בה.
"נפלא!" היא צעקה ופנתה לשביל שהוביל לדלת ביתם.
היא דפקה בדלת ודני פתח לאחר מספר שניות, מביט בה ופורץ בצחוק מתגלגל, טורק את הדלת בפניה.
"נורא מצחיק, תפתח את הדלת." היא אמרה ברוגע.
"לא נראה לי." דני לא הפסיק לצחוק לרגע.
"ג'ונס, אני עומדת באמצע הרחוב, אותך לפחות אף אחד לא ראה." היא התעצבנה, צועקת בזמן שכמה נערים עברו ליד בית הלהקה, מביטים בה.
"לא." הוא המשיך לצחוק ולפתע לא שמע יותר מילה, קול עקביה היה היחיד שנשמע מעברה השני של הדלת.
דני פתח את הדלת וראה את רובין עוזבת את המקום, מתחילה ללכת ברחוב.
"היי!" הוא צעק, רץ אחריה. "לאן את?"
"הביתה." היא אמרה ברוגע, מניפה את שיערה לאחור.
"מה? למה?" הוא היה לחוץ ומבולבל.
"לא הכנסת אותי, הפסד שלך ג'ונס." חייכה חיוך מנצח.
"אבל .." מלמל בלחץ, לא יודעת מה לעשות.רובין המשיכה ללכת.
"את לא הולכת לשום מקום!" הוא אמר ותפס אותה במותניה,מעלה על כתפו,כך שהיתה תלויה עליו.
"ג'ונס !תוריד אותי מיד!" צעקה מכה עם אגרופיה בגבו.
"לא!" דני אמר ורץ איתה אל תוך הבית סוגר בבעיטה את הדלת.
"אני משחרר אותך בתנאי שאת לא הולכת,אני לבד בבית ומשעמם."אמר עדיין מחזיק אותה.
"בסדר,בסדר! רק תוריד אותי כבר!" אמרה "הדם זורם לי לראש וזה עושה לי לחץ במוח." הוסיפה ודני החל לצחוק, מייצב אותה על הרצפה.
"אז אני מניח שהפעם את צריכה בגדים." הוא צחק והלך לקומה השנייה, חוזר אחרי כמה דקות עם בגדים בידו.
"מאיפה יש לך בגדי נשים?" שאלה מביטה בו בגבה מורמת.
"זה לא בגדי נשים, זה של דאגי." הוא גילגל את עיניו.
"אוקיי." היא התאפקה לא לצחוק ורצה לחדר האמבטיה, נכנסת למקלחת.
*
דאגי עמד ליד בית הקולנוע, מצפה לבואה של ליליאן.
הוא ראה אותה מתקדמת לעברו מצידו השני של הרחוב.
"היי!" צעק לה, מנופף בידו.
"היי!" צעקה חזרה ועברה את הכביש, רצה אליו ומחבקת אותו.
"מה הולכים לראות?" דאגי שאל.
"אני רוצה לראות את Valentine's Day!" ליליאן קיפצה.
"נו באמת ליליאן, אי אפשר לראות משהו יותר.." עצר, מנפח את חזו "גברי."
"נו אבל דאגי, זה סרט חדש. אנחנו נקנה פופקורן גדול וממתקים ומה שתרצה." היא הביטה בו בפרצוף מתחנן.
"בסדר,בסדר." אמר ביאוש. "אני רוצה גם קולה ענקית."
"יש!" צעקה ומשכה בידו, נכנסת אל בית הקולנוע.
הם קנו כרטיסים ונכנסו אל האולם והתיישבו, מחכים שהסרט יתחיל.
דאגי רכן לעברה נושק לכתפה שהיתה חשופה כיוון שהורידה את מעילה.
"דאגי די." ליליאן הסמיקה מביטה לצדדים לבדוק שאף אחד לא ראה.
הוא לא זז מאותה נקודה, מנשק אותה בצווארה.
"דאגי.." היא מלמלה.
"גברתי הצעירה, אפשר לעבור?" שאל זוג מבוגר שניסה להגיע למקומו.
"כמובן." דאגי וליליאן אמרו פה אחד, מתיישרים באופן מיידי.
הזוג עבר וכמובן, מקומותיהם היו בצמוד אליהם.
ליליאן התאפקה שלא לצחוק, שמה את ידה על פיה.
"ששש..." גיחך דאגי, מתאפק גם כן.
הסרט התחיל והם השתתקו.
*
בינתיים, טום והארי היו בשדה התעופה וחיכו לבואו של פלטצ'.
הם עבדו על פרוייקט סודי עליו לא ידעו אפילו דני ודאגי.
*
רובין יצאה מהמקלחת, לבושה בבגדיו של דאגי, שיערה רטוב.
היא התיישבה לצידו של דני והוא הדליק את הטלוויזיה.
הוא הגיש לה בקבוק בירה קר, לוקח לעצמו גם כן. הם לגמו מהבירה בשקט.
היא פתחה את קופסאת הפיצה ולקחה משולש מחייכת אליו.
"בתאבון ג'ונס." היא אמרה, נותנת במשולש ביס.
"תודה, גם לך." הוא חייך חזרה ולקח משולש גם כן.
לאחר כחצי שעה רובין גברה על 2 משולשים בעוד דני סיים את כל השאר.
הוא פינה את הקופסא ובקבוקי הבירה מהשולחן, מניח הכל במטבח.
רובין זיפזפה בין הערוצים והשאירה סרט כלשהו דלוק.
דני חזר והתיישב לידה, הם צפו בטלוויזיה בחוסר עניין.
היא הניחה את ידה על ירכו של דני בהיסוס, מה שגרם לו להביט בה.
"מה יש?" שאל.
"כלום, סתם." היא הנידה בראשה, לוקחת את ידה חזרה.
הם המשיכו לבהות בתמונות שריצדו על המסך.
*
דאגי וליליאן גורשו מבית הקולנוע לאחר כשלושת רבעי שעה.
ליליאן התקדמה ברחוב, ידידה שלובות ודאגי נגרר אחריה.
"זה היה כל כך מרגש!" הוא בכה בקול רם.
"זה היה משעמם ובגללך גם העיפו אותנו." היא מלמלה ביאוש.
*
לאחר מספר דקות רובין החזירה את ידה לירכו בעדינות ודני הביט בה שוב במבט תוהה.
היא העבירה את ידה אל כתפו, נתמכת בו בזמן שהניפה את רגלה, מתיישבת עליו בפיסוק.
עיניו של דני נפתחו בהפתעה, רובין הרימה את ידיו כלפי מעלה, מורידה ממנו את חולצתו.
דני החליק את ידיו על ירכיה והיא החלה לנשק אותו בצווארו.
עולה מכתפו לקו הלסת שלו בנשיקות ארוכות וטובעניות.
הוא הפיל אותה על הספה בעוד הוא שוכב בין רגליה, מחזיר נשיקות בצווארה,גורם לה להיאנח.
הוא רכן לעבר שפתייה והיא הפנתה את ראשה בקושי.
"ג'ונס.." היא מלמלה, מתנשפת.
"נסחפנו." הוא התישר , מתנשף גם כן.
"בוא נגיד שזה לא קרה." רובין אמרה, חוזרת לישיבה וסידרה את שיערה שהתפרע מעט.
"בדיוק!" דני אמר, לוקח את חולצתו, לובש אותה ומסדר את שיערו גם כן.
ברגע שסיימו להסתדר ליליאן ודאגי נכנסו אל הבית.
"היי!" נשמע קולה השמח של ליליאן.
"מה נשמע?" דאגי שאל מביט על רובין ודני בחיוך.
"לא קרה כלום." אמרו פה אחד, בוהים בטלוויזיה בפאניקה.
"אנחנו הולכים לראות משהו למעלה." ליליאן מלמלה, בוהה בהם במבט חושד.
"פורנו ?" דאגי לחש וציחקק.
"נו מה נראה לך?" היא צחקה ותפסה בידו.
"אתה בטוחים שה.." - "לא עשינו כלום!" דאגי החל לומר ונקטע בצעקה מצד רובין ודני.
"מוזרים..." ליליאן אמרה והיא ודאגי דילגו במעלה המדרגות לחדרו.
דני הביט ברובין והם גיחכו במבוכה.
אוקי אז מקווה שנהנתם D:
מנמ ... תמונה מסוקסת ביותר שאני וסופי מזילות עלייה ריר כבר שעות של דאגי בעלי *-* ♥
אווווווווווווחחחחחח חתייך שלייייייייייי אני מתה *ך*
טוב זהו , תגיבו ונתראה בפרק הבא D:::
♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
