כהרגלי בתקופת מבחנים, אני אוהבת לקרוא את הפוסטים שכתבתי בשנים האחרונות.

אני יכולה לכתוב על א' ימים ולילות, על העדינות שבו ועל מיליון הדרכים בהן הוא מראה לי שהוא אוהב אותי.

על כך שהוא מתעורר שעה לפניי, יוצא מהחדר בשקט מופתי, מעיר אותי בנשיקות ושואל איזה קפה אני רוצה הבוקר. הוא גם נותן לי עוד 5 דקות לישון אם קצת קשה לי להתעורר.

על כך שהוא בא איתי לבקר את ההורים, למרות הקשיים העצומים שיש לנו איתם בנוגע לקבלת הזוגיות הלא כשרה הלכתית שלנו.

על כך שהוא כועס עליי שאני לא שותה מספיק מים ומפציר בי לדאוג לעצמי יותר.

אני מאחלת לעצמי בחיים לא לשכוח כמה שהוא נפלא, בחיים לא לקחת אותו כמובן מאליו, להעריך ולהוקיר את הזוגיות שלנו בכל יום.

אני ברת מזל וצריכה לזכור את זה.