טיול לגולן על רגל אחת:

יצאנו חובזה ואני ליומיים טיול בגולן. "דפקו" לי לילה יום לפני ולכן יכלנו לצאת רק בסביבות 11 וחצי, אחרי שלא ישנתי כל הלילה. הלכנו לאיבוד והגענו לבת שלמה (איפשהו ליד זיכרון, אל תשאלו) וככה הנסיעה התארכה. כולם יודעים שהדרך לצפון עוברת בדרום... עקב כל העיכובים הגענו רק בסביבות 2 וחצי לתחנה הראשונה. מפל בשם סער. מפל יבש בכתף החרמון שכל שנותר ממנו הוא ביצה ירקרקה בגודל שלולית. משם נסענו לבניאס שנסגר רבע שעה לפני שהגענו, עשינו סיבוב בקיבוץ שניר והמשכנו לתל דן, שנסגר אף הוא מספר דקות לפני הגעתנו. חובזה נהג למקום בשם הג'ובה שלפי דעתו הוא מקום נורא יפה. רק חבל שהוא לא מצא אותו ככה שלא יכולתי להגיב בנושא. המשכנו לנחל ג'ילבון וטיילנו בו קצת ומשם נסענו לכמה דקות אצל חבר שלו מהצבא, שגר באחד הבתים היותר מדהימים שראיתי בחיי. ירדנו לטבריה, הקפנו אותה כמה פעמים, נסענו עד חמת גדר וחזרה (חובזה החליט להתעלל בי ולשגע אותי!). טיילנו קצת בטיילת של טבריה בתור תיירים. סיבוב בכרכרה, מאחורי תחת של סוס וחזרה לחוף בו עזבנו את האוטו. רצינו לישון אבל לא ממש יכלנו בגלל כמות בלתי נדלת של ערבים ומוזיקה מזוויעה אז אחרי עוד כמה סיבובים סביב העיר במטרה למצוא מקום להיזרק בו, חובזה החליט לחזור לגולן באמצע הלילה. כמובן שבדרך עצרה אותנו משטרה לביקורת מסמכים ושחררה אותנו רק מתוך רחמים. הגענו עד בריכת הקצינים ומשם נסענו, בשתיים בלילה, לצימר של קרוב משפחה רחוק של חובזה. לבסוף, אחרי מקלחת ותה הלכנו לישון בשעה 3 בבוקר. ב-9:30 קמנו, התארגנו ונסענו לבריכת המשושים. סופסוף נהנתי קצת בשואה הזו שקראו לה "טיול". משם קפצנו להציץ בבריכת הקצינים ביום ויצאנו חזרה לחיפה. עד עכשיו אני מתגרדת מהעקיצות שהשאירו בי היתושות של הגולן. מזל שלא ישנו איתן...