לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Image Hosted by ImageShack.us

כל המילים שבעולם לא יצליחו לתאר אותי אז 255 תוים בטוח לא יתנו לכם אפילו כפית מידע עלי. חבל. מטורפת, מחורפנת, חכמה וטיפשה, מכוערת, הורסת ובונה. אומרת לאנשים את האמת בפרצוף ומשקרת לעצמה בלב. עסוקה בבעיות של אחרים יותר מבעצמה והולכת לאיבוד בקונפליקטים שלה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2005

i lost my faith in human


ולא בא לי לדבר על זה. טחנו את זה מספיק. אז עם המצב רוח ההתאבדותי שלי אני אספר לכם על החמשוש הארוך שעבר עליי. רביעי עשיתי לילה אז חמישי התכוונתי לעשות בבוקר את השתיית רב"ט שלי עם עוד 6 בנות (רב"ט- אני כזו פז"מניקית. חחחחחחחחח) ואח"כ לנסוע עם אבא לכנרת (זאת מסורת כזו) אבל בסוף עד שהתחלנו את השתייה ועד שסיימנו אותה כבר היה מאוחר מידי (גררררררררררררר. שונאת את הצבא!!) והנסיעה נדחתה. אז חזרתי הבייתה, ישנתי קצת, והלכתי לקניון עם אלינער. היה ממש נחמד. עלינו למרכז לפגוש את ארז בגרג ובערב יצאתי עם רשע ונטע אחרי שלא ראיתי אותו מאז שחזרנו לדבר. היינו אמורים ללכת לסרט בקולנוע (אחרי 5 שנים. וו הו!!) אבל בגלל הסלכלומים זה לא קרה. במקום זה נסענו למסיבת יומולדת 27 של איזה מישהו שנטע מכירה. היה מוזר לגלות שאחותו היא מישהי שאני מכירה מהשכבה (ומהיחידה בצבא). בועז התקשר ואז נפגשנו. אתם יכולים לנחש מה קרה:(

שישי בבוקר נסענו אבא ואני מוקדם בבוקר לכנרת ובילינו שם עד אחרי הצהריים. היה ממש כיף. הייתי המון המון בשמש ולא נשרפתי בכלל (אני חולה על העור שלי!!) רק נהייתי שחורה:)

חזרנו הבייתה, ישנתי קצת, גיליתי שחוץ מטל באמת אף אחד לא אוהב אותי, ואחרי שבכיתי קצת הרבה, הלכתי ב-1 בלילה לישון אצלה בגלל הנסיעה שלנו בשבת. אמא של טל העירה אותנו בשבת בבוקר ונסענו לגולן, לקייקי הגושרים יחד עם קבוצה מאוד גדולה של כל מיני אנשים שגם טל לא מכירה (בשביל זה אני באתי...) אבל היו שם מלא ילדים, וכולם קטנים יותר. הכי "זקנים" היו בני 17 שעכשיו התחילו י"ב. בחרנו בגישה הסוציומטית ולא ניסינו להתחבר יותר מידי. בקייקים היה ממש מצחיק, היינו קבוצה ענקית של אנשים וכולם קפצו, השפריצו, ונפלו למים. חוץ ממני ומטל שהיינו עצלניות מידי והתנועות שלנו הסתכמו בלהתכופף כי יש ענפים, להתגונן ולצרוח בגלל השפרצות או לקום אחרי שהתרסקנו אחורה (בתוך הסירה. למזלינו לא נפלנו ממנה) היה ממש מצחיק. בגלל הגישה הפדלאתית בחרנו שלא לחתור, ובגלל זה גם ויתרנו על הסוציומטיות של סירה ל-2 אנשים:)

אני אוהבת את טל. היא מצחיקה. היא גם האדם היחיד שיכול לגרום לי לבכות ולצחוק בו זמנית. אכלנו צהריים, שכבנו על הדשא, נחנו ודיברנו מלא, וחזרנו הבייתה אחרי הצהריים. היה ממש כיף. היא בטח לא תקרא את זה, אבל המון תודה!!

עכשיו כשאני אחרי מקלחת ונחה, אני אוסיף פה את הפוסט ה-400, אלך לסדר את הדברים שלי לשאר השבוע, ובתקווה שיותר מאוחר (אחרי שאני אחזור מחברה שלי) אני אכנס לענות על השאלון השבועי, ולכתוב פוסט על משהו שרציתי...

נכתב על ידי pina colada , 3/9/2005 19:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  pina colada

בת: 39

ICQ: 69367685  

תמונה




12,224
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpina colada אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pina colada ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)