בלוג עם שם מקורי D;

לא עדכנתי מלא זמן אבל אני חייבת להוציא עצבים:

טוב אז מה שקורה זה דבר כזה,אתם מבינים הייתה לנו שנה מאוד מוזרה בשכבה,כמעט כל הילדים שהייתי איתם בקשר השתנו בטרוף,חלקם לטובה וחלקם לרעה.

חברה שהייתה חברה ממש טובה שלי,כמעט הכי טובה,השתנתה. אני לא מדברת על התבגרות או על שינוי פיזי,אני מדברת על שינוי נפשי שגורם לאנשים אחרים להתייחס אלייה אחרת.

היא פשוט מתנהגת מגעיל לכולם וזאת לא רק דעתי,בגלל שמחשיבים אותה ל"חברה הכי טובה" שלי  אנחנו כאילו בלתי נפרדות,(לפחות מבחינת אותם ילדים)

אז כולם מספרים לי עד כמה שהיא מעצבנת אותם ועד כמה שהם רוצים שהיא תחזור להיות מה שהיא הייתה.

ניסיתי להגיד,להסביר,לרמוז אבל זה לא עוזר,כנראה שהיא צריכה שהאמת תכה אותה בפרצוף כדי להבין שהיא זאת שלא בסדר ולא כל העולם.

הגעתי למצב שמישהי שהחשבתי אותה לחברה טובה שלי ,עכשיו אני נגעלת מההתנהגות הנוראית שלה.

ועכשיו היא גם רבה איתי בגלל דבר מטומטם מאוד שכל מי שהיה עד לסיפור אמר שהיא מתנהגת כמו משוגעת ושתפסיק כבר.

אבל אין מה לעשות,ככה היא ולמרות שהיא כלכך מגעילה יש בי רצון לעזור לה להשתנות בחזרה ובשביל זה אני צריכה להשלים איתה,

ולא אין לי בעיה להגיד סליחה על משהו שלא עשיתי כי אם זה מה שירים לה את האגו (שנמצא כבר בשמיים) ויגרום לה להבין שהיא לא בסדר,

למרות שכשאני חושבת על זה כלום לא יגרום לה להבין שהיא לא בסדר כי היא מרגישה הכי בסדר מכולם.

ואם כבר מדברים על אגו,התחביב האהוב עלייה הוא שאם היא נעלבת ממשהו שמישהו אמר או עשה היא פשוט הולכת לצד,לא מדברת עם אף אחד ומחכה שמישהו יבוא וישאל אותה "מה קרה מאמי,למה את בצד? " כן כן האגו שולט .

אבל כדי שיהיה גוון אופטימי בפוסט אני רוצה גם לספר על חברה שלי שהשתנתה לטובה.

זאת מישהי שהייתי איתה בבית ספר גם ביסודי ובואו נאמר שלא כלכך הסתדרנו.

היא הייתה עד לפני תקופה כלשהיא מאוד שתלטנית,חשה וחושבת תצמה מלכה ועכשיו? באמת שהיא הילדה הכי מתוקה בעולם.

היא עוזרת לכולם,מתנדבת,משקיעה בחברות שלה ובאמת שהיא מקסימה.

ואתם לא מבינים עד כמה אני גאה בה על זה שהיא הצליחה להשתנות ככה.

ואני? אני לא יודעת אם השתניתי במשהו,אולי הפכתי להיות יותר פתוחה להכיר אנשים חדשים ונהיתי פחות תמימה,הבנתי שיש אנשים שיפגעו בך רק בגלל שאתה חבר/לא חבר של מישהו.

תעזרו לי להחליט מה לעשות בנוגע ל"חברה" שלי ?

שבוע טוב