A new me.

פוסט כדי שהבלוג לא יהיה תקוע על יום השואה.

השאלה הכי נוקבת שעולה מיום הזיכרון

הזה, הקודם ואלה שיבואו,

היא

בעצם

האם אני

הייתי

עושה

אותו

הדבר.

למען הדגל!

לרוץ אל הכביש,

אל פסי הברזל!

אל אש התותחים!

כמו בימי הפלמ"חים!

לקפוץ על רימון

כדי להציל את שלושת החברים

באוהלים מכל הצדדים!

לחלץ פצוע

תחת אש צלפים!

לזה אני קוראת גבוּרה!