" כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותי
הוא אתה ההולך אלי.
בנדודי חולפות עלי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אלי.
איי
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אלי.
יה
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסורי
אתה בא והולך אליי. ,,
רק רציתי להסיח קצת את דעתכם
לא להשכיח את צללית הדמות מעיניכם
כדי שכשתסתכלו אחורה,
תגלו שהכאב קהה יותר.
רציתי לכתוב לך שיר
על עיניים
ואולי גם על יצירת אומנות
שבינתיים שכחתי את שמה.
ורציתי לכתוב לך שיר על מים זורמים
ועל תכול הנחל, והשמיים
אבל...
בינתיים נשרו עלי העצים סביב
ושאון המים
הספיק להיעלם מאוזניי.
ורציתי לכתוב לך שיר
כדי להזכיר שאני עוד פה
אבל בינתיים נעלמתי.
אז כשאמצא דף ונייר אכתוב לך,
מבטיחה.
ובינתיים שלחתי חיבוקים
ומבטים
ואלפיים כוכבים
אבל עוד לא מצאתי את הרגע
לשבת ולכתוב לך
רק לך
שיר.
אני יודעת שהלכת עכשיו
אבל אני אהיה פה
וכשתחזור אולי...
וגם אז.
כבר שכחתי איך המוזיקה היא פלסטר לנשמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
