"Don't tell anyone or you'll be just another regret"
יש מצב שהייתי צומי. בהחלט יש מצב.
אבל כל החרא התנקז לי לערב אחד וברגע שמישהו עשה לי טיפה חור בקליפה כל הליכלוך יצא החוצה בזרם חזק...
לפחות קיבלתי קצת תמיכה. טיפה, אבל גם זה היה משהו.
*
כולם התקדמו, כולם כולם, ורק אני נשארתי תקועה בערב הזה.
26.6.09.
אני שונאת את עצמי.
*
כל כך הייתי רוצה שיקרה יותר...
הייתי האדם הכי מאושר בעולם.
*
השנייה הזאת לפני
כשמשהו מדגדג לך על השפתיים
ונורא נורא בא לך כבר להוציא את זה החוצה
והשנייה הזאת לפני
כשהעיניים דומעות והלסת מתחילה לרעוד
והשנייה הזאת לפני
כשאת לוקחת נשימה עמוקה
ואומרת מה שרצית להגיד כבר כל כך, כל כך הרבה זמן
והשנייה הזאת לפני,
כשאת מחזיקה את העיפרון וכותבת בזהירות את האות הראשונה
והשנייה הזאת לפני,
עם המספריים ביד
והמבט המיואש הזה שלך
לכי לעזאזל.
רק תנסי שוב לשבור אותי.
זה לא ייגמר טוב לאף אחת. מבטיחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
