היה לך משפט כזה,
והיית חוזרת עליו כמו מנטרה.
הוא ניסה להעיר לך על זה
אבל
זה אחז אותך
ולאט לאט
השתלט לך על המוח
כמו מנטרה
וצליל עליז
וזהו.
*
ולפעמים הייתה מפריעה לך
פקעת העצבים הזאת
אז ימים ולילות
עבדת
כדי
ל
ה
ת
י
ר
אותה.
גאונה.
*
וכשהיית מתיישבת
מותשת
על המיטה
הוא היה שוכב לידך ואומר לך אל תלכי
ואת היית שוכבת לידו ורוצה ללכת.
*
וגם היה לך צמיד כזה
מחו
טים
וזה היפנט אותו
כי למרות הכל
לא היית פשוטה
וזה
היה
יפה
כמה
שהיית
מכ
ו
ערת.
*
זה לא שהוא
א
ה
ב
א
ו
ת
ך
זה פשוט
שהוא
ה
ו
ק
ס
ם
ממך
והיית לו חידה
עד שהוא
פתר
אותך
*
ואז שכבת במיטה
ואמרת לו
אל תלך.
והלך.
אני מקווה
מקווה חזק!
היי... כואב לי שכואב לך.
שיזדיין כל העולם.