A new me.

החופש של 67 הימים הזה התחיל קצת בצורה קצת צולעת, כן אני עדיין יושבת בבית (ורק לא מזמן הורדתי את הצמיד של בית החולים, ועדיין כואב לי איפה שחיברו אותי לאינפוזיה) ואפילו עדיין לא פרקתי את התיקים. אבל אני מאושרת ומשוחררת מעצם ההגדרה שעכשיו אני בחופש! כמה זמן לא הייתי צריכה משהו כל כך.

מאז שהתחלתי לחלות אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות רשימת משימות להספיק בחופש, אבל הייתי חולה מדי אפילו בשביל לקחת עט או לפתוח את המחשב, אז עכשיו כשאני מתחילה להחלים, הנה רשימת המשימות, לעצמי בלבד:

* לפרוק את התיקים

* לסדר את השולחן

* שופינג של מלא בגדים חדשים כי כל החולצות שלי במצב מזעזע

* לקנות שמלה לשבת שלא תחייב חולצה מתחת 

* ללכת לפחות למעגל הידברות אחד

* ללכת לכמה שיעורי יהדות

* לסדר את המחברת קטעים ולהדביק בה את התמונות

* לקנות כרטיס לברלין (איזה שינוי...)

* לטוס לבלין

* להתנדב ב"בינינו" לפחות פעמיים בשבוע

* לטייל בירושלים

* לעשות שבת אצל לאה

* לטייל בגליל/בגולן יומיים + לינת שטח

* לסיים את המתנות לקומונה

* סנפלינג 

* להתחיל SHR

* לשמור על קשר עם כל הצוות

* להירשם לחדר כושר וללכת

* להתחיל ללמוד שפת סימנים

* לחזור לנגן קצת

חופש חופש, הנה אני באה!!