כשהיא שאלה אותי את זה הייתי המומה.
לא חשבתי על זה ככה. לא חשבתי שעכשיו אני שונה.
לא חשבתי שעכשיו אני צריכה להערך להכל מחדש
לא חשבתי שמעכשיו לדבר עם אנשים יהיה כל כך שונה
לא חשבתי שכל זה יגיע
בגלל משפט אחד.
היי, אני אותה אחת שהייתה לפני שהיא אמרה את המשפט הזה!
אפילו אם זה לא ייראה לאף אחד מכם ככה.
אני אותו אדם, עד כמה שקשה להגדיר אותו.
אז למה זה משנה עכשיו?...
אז למה האמת שלי
פתאום נראית לי
שקרית?...
האם אני אותה אחת?
או שפתחתי לי דלת לעולם שונה לגמרי?
אררגגג! מה אני כבר צריכה לעשות?
סיפרתי את הלן
ופתאום הבנתי
שבהנעת המספריים
אני גוזרת
את כל הפרק הזה
בחיי.
איזו צמרמורת
איזה שיר.
התופים של רוג'ר
הקול הנמרח של בריאן
הזעקות של פרדי, לקראת סוף ימיו
כשהוא ידע שהוא חולה...
מצמרר אותי כל פעם מחדש. והפעם במיוחד.
"Who waits forever anyway?..."
ולמי שלא הבין עדיין- מדובר בWho Wants to Live Forever
בבלוג זה
בכל הבלוגים
