ואני שותקת.

בחיים לא אקום,

ואצרח.

הפרחים יעופו,

מסביבי,

וכך גם הכדור.

ואני משותקת.

בוכה ורועדת.

בוהה ואובדת עצות.

תקרא לי,

תשמע לי,

תאהב אותי

פן אפול.

ואני משתוקקת,

למה שלא יבוא.

למה שיבוא?

מי יבוא?

ואני שוב מחפשת תשובות.

אין תשובה,

אין בעיה.

ואני אוהבת לחלום

ואז בוכה שזה רק חלום.

טוב לשכנע,

שעוד אגיע.

אהיה למעלה,

אצפה למטה.

אבל ההסתברות שופאת ל0,

ואני סתם חולמת

ומבזבזת זמן.