כבר לא אופייני לי, אבל אני פעם שניה פה בכמה ימים...אולי בגלל החפש"ש והאקסטרה זמן שיש לי...אבל גם קצת כי אני צריכה את זה...
אני מאמינה שאני כותבת פה בשביל אף אחד, רק בשביל עצמי...אז זו בדיוק הסיבה למה אני עושה את זה!
וזה לא שאין דברים אחרים...תמיד יש גם דברים רציניים הרבה יותר, ומצד שני אני גם לא מזלזלת בכל הנושא הזה...פשוט כבר איבדתי תקווה ואיבדתי כיוון, ועל דברים אחרים תמיד יש עם מי לדבר, אבל זה קצת יותר בעייתי...ולרוב אני או לא מצליחה לנסח את עצמי או יותר מידי מתביישת!
זה באמת היה חודש קשה...של לחפש, לחכות, להיזכר, לדמיין, לחשוב, לרצות...
והאמת שלא חשבתי שזה ירגיש ככה...
שאני אתקע ככה, עם הגעגועים הנוראים האלה שלא הרגשתי מעולם, עם הפלאשבקים, עם הזכרונות מחלקיקי ימים שבאמת היה לי טוב ובעיקר עם המחשבות האלה...
וכשאני מתאמצת ממש אני אפילו יכולה באמת כאילו להרגיש איך זה הרגיש...
ואני לא מצליחה! אני פשוט לא מצליחה לשכוח!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
