איך אני יכולה להסביר לו?

תמיד כשאני מתחילה שיחה איתו אני יודעת בדיוק מה אני רוצה להגיד ואיכשהו תמיד אני נאבדת באמצע.

תמיד הבלבול לוקח את ההגה ואני נשארת מגמגמת.

אני באמת אוהבת אותו ומעריכה אותו הכי בעולם.

סתם שאלה...מה זאת אהבה בכלל?

(כן,כן, שאלו את זה כבר מיליון לפני, יש שיר כזה, כל אחד רוצה לדעת, בסדר...)

אני מתחילה לחשוב שאין בכלל דבר כזה מישהו אחד. האחד בשבילי.

לפני כמה שבועות הייתי כ"כ בטוחה שהוא ואני זה הדבר הכי מדהים בעולם ושרק צריך לעבוד על הבעיות אבל זה קצת יותר מסובך ממה שחשבתי.

יוצא לי לתהות לפעמים אם אני באמת עוד אוהבת אותו כ"כ או שזה רק מכוח האינרציה?....

אבל כשאני רואה אותו או כשהוא מתקשר אני יודעת שלאינרציה אולי יש חלק גדול בזה שנשארנו יחד אבל האהבה שלי חזקה מאוד. יותר ממני.

אני תוהה...האדם נועד לחיות יחד או שהוא זאב בודד מהבסיס?

אהבה זה סתם חרטה.

עוד המצאה גאונית של יוצרי הסרטים מהוליווד, כדי שתהייה לנו סיבה לשבת כמו טמבלים מול מסך ולבהות במשהו שהיינו רוצים שיהיה לנו.

זה מצחיק, מאז ומעולם חשבתי שאני אמצא מישהו ונחיה באושר ואושר. אפילו חשבתי שמצאתי.

אני עדיין חושבת שאם דברים היו מתגלגלים קצת אחרת זה באמת היה ככה.

יצא לי לדבר על זה עם חברה. יש נקודה בקשר שאתה יכול לבחור אם להתנהג ככה או אחרת וברגע שבחרת זה נהיה כדור שלג אחד גדול (לטוב ולרע) ולשנות את עצמך אח"כ זה הרבה הרבה יותר קשה.

איזה כיף זה לחיות ב"מה אם?" . כל הזמן לחשוב איזה טוב יכול היה להיות לנו אם רק היינו עושים דברים אחרת, אם רק היינו אומרים משהו באותו רגע, אם רק יכולנו להיות ג'וליה רוברטס.

כל פעם מחדש אני מגלה שאני צריכה לסמוך על האינטואיציה שלי. היא באמת טובה. וכל פעם מחדש אני לא עושה את זה!!!

אוף...

אבל אתם יודעים מה הבעיה האמיתית שלי? אני תמיד אאמין באהבה. אני תמיד אסמוך על אנשים. (זה לא קשור אבל אולי זאת עוד בעיה...)

זה כ"כ כיף לאהוב כשטוב לך וכ"כ חרא כשלא.

זה שווה את זה בכלל? כל הכאב לב הזה? כל הגלידה? לפטם את המוח בסרטי בנות מפגרים?

פתאום קלטתי את מה שהוא ניסה להסביר לי. יש משחק מחשב שנקרא ברייד (braid). הגיבור מחפש את הנסיכה במשך כל השלבים (שדורשים חשיבה, יצירתיות, קצת אינטילגנציה (שלא לומר הרבה...),סבלנות ובקיצור מומלץ ביותר!!! ויש פסקול מעולה ומדהים!) ועכשיו הבנתי את המהות של כל המשחק.

ז"א הבנתי אותה גם קודם אבל ניסיתי להתכחש. עכשיו אני מעריכה את המשחק הזה יותר מתמיד.

אני יודעת בדיוק מה אני לא רוצה ולא בדיוק יודעת מה אני רוצה.

עדיף לחיות בסרט...