סתם כמה מחשבות...יומן יקר וכאלה...לא? |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
מצחיק לגלות לפעמים כמה אנחנו דומים להורים שלנו.
וכמה אנחנו לא רוצים להיות כאלה...
היום ויתרתי לו. רציתי להגיד לו לא לוותר ולהתמודד עם מה שהוא צריך לעשות, אבל לא אמרתי.
הוא נשמע כ"כ מבואס ועייף ומותש וחמוד שפשוט לא יכולתי.
ניסיתי לעזור אבל לטענתו ניסיתי למצוא פתרונות ולא הייתי ממש טובה בזה.
ואז, אחרי שניתקתי, הלכתי לשירותים, ושם זה היכה בי.
בד"כ הדברים הגדולים באמת קורים בשירותים, שם זה רק אתה והאסלה.
כשאתה מתרוקן אתה מפנה מקום לדברים אחרים בגוף, כמו מחשבות ותובנות למשל...
אז קלטתי כמה אמא שלי היה המעשה הזה.
כשלאח שלי אין כוח לעשות משהו הוא מתבכיין ואמא שלי ישר מוותרת לו.
תמיד זה מעצבן אותי שהיא לא מתעקשת והוא רק הולך ותפנק מרגע לרגע.
ואז פתאום כשעשיתי את זה בעצמי פתאום ראיתי כמה זה קל ליפול לשם.
אני שמחה שהבנתי את זה. מי יודע כמה פעמים עשיתי את זה בלי לשים לב בכלל.
כמו הרבה פעמים שאמא שלי מתעצבנת שאמא שלה עושה משהו ואז היא מתנהגת בדיוק אותו דבר.
יש הרבה דברים שאני מעריכה אצלה ואני ממש אוהבת אותה אבל אני פשוט לא רוצה להיות כמוה.
ועוד יותר לא רוצה להיות כמו אבא שלי, שמבטיח וחושב שכל העולם עובד לפי הזמן שלו, ושהכל מגיע לו.
קשה להתנתק מהאופי הזה כשאתה גדל עליו.
חינוך זה דבר כ"כ חזק.
לשני הכיוונים.
חבל שלגדולים לא אכפת.....
| |
| כינוי:
דרדה
בת: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
