ביומיים האחרונים אני שומעת את אברהם טל בלופים.

פתאום הדברים שהוא אומר נראים לי כ"כ חזקים ואמיתיים.

לא שהם לא היו ככה קודם פשוט נראה לי שהתבגרתי קצת, או אולי הכאב שלי מאפשר לי לראות ולהבין דברים אחרת.

פתאום אני כ"כ מתחברת למילים האלה.

המוסיקה דיברה אליי גם קודם ולכן לא ממש שמתי לב למילים אבל פתאום עכשיו...

אתמול בלילה שמעתי את הדיסק בדרך חזרה הביתה.

במקור זה היה אמור להיות כדי שאני לא ארדם כי זה דיסק שמעיר אותי, אבל הפעם באמת הקשבתי למילים.

נסעתי עם חלונות פתוחים, כמו שאני אוהבת, ושרתי בקולי קולות.

אני אוהבת לראות מה זה עושה לאנשים כשהם רואים מישהו שר ככה  ונהנה מהחיים.

למרות שהפעם זה היה שונה מבד"כ כי זה היה סוג של שחרור.

שרתי את נפשי.

הרוח בפנים והנפש צועקת החוצה את כל הכאבים והדאגות והמחשבות.

"עולות בי סצינות מסרטים כחולים
 שראיתי עוד בימי הנעורים
 את מדברת איתי על אהבה
 ובתוכי גוג ומגוג

 מלחמה, בתוכי אש מלחמה
 מלחמה, בתוכי אש מלחמה


 מרגיש עכשיו פתאום זה משתנה
 ממכות מלחמות כבר לא נהנה
 פותר את כל הסכסוכים ביני לבין עצמי
 ויודע שהשלום מתחיל ביני לבין אשתי

 עולות בי סצינות מחיים קודמים
 מרגיש איך שוב חוזרים כל אותם התיקונים
 יודע שהגיע הזמן ובשינוי יכול לבחור
 אך עדיין בתוכי גוג ומגוג

 מלחמה, בתוכי אש מלחמה
 מלחמה, בתוכי אש מלחמה

 כן שוב אותן האשליות אותי בגרון תופסות
 רואה איך מנסות את הלב לכבות
 מנסה נואשות אולי להרגיש אולי לבכות
 לא יכול עם אותן אשליות שאותי משגעות

 בתוכי אש מלחמה
 מלחמה, בתוכי אש מלחמה

 מזל שיש אותך
 לבוא כל פעם
 ולהתחיל מההתחלה
 מזל שיש אותך
 שמסתכלת עלי
 ומקבלת בחמלה
 את כל הטעויות
 את כל העניינים
 את כל המחלות
 את כל השיגועים
 את כל המשאלות
 וכל המלחמות שעברת בעצמך
 ובזכותן את יכולה לראות
 את כל העומקים
 שמהם אנו רוצים לצאת
 ממך מבקשים
 רוצים להפסיק לקחת רק לתת
 פה ברוחני פה במעשי
 הופכת את האש לאור אלוהי

 אהבה... בתוכי אור אהבה
 אהבה בתוכי אור אהבה.. מלחמה

 מלחמה, בתוכי אש אהבה
 בתכוי אור מלחמה
 בתוכי אש אהבה
 בתוכי אור מלחמה
 בתוכי אש אהבה
 בתוכי אור"

עוד לא הגעתי לשלב האהבה והאור בתוכי...

וכבר אין לי אותך...