איך אני יכולה להסביר לו?

תמיד כשאני מתחילה שיחה איתו אני יודעת בדיוק מה אני רוצה להגיד ואיכשהו תמיד אני נאבדת באמצע.

תמיד הבלבול לוקח את ההגה ואני נשארת מגמגמת.

אני באמת אוהבת אותו ומעריכה אותו הכי בעולם.

סתם שאלה...מה זאת אהבה בכלל?

(כן,כן, שאלו את זה כבר מיליון לפני, יש שיר כזה, כל אחד רוצה לדעת, בסדר...)

אני מתחילה לחשוב שאין בכלל דבר כזה מישהו אחד. האחד בשבילי.

לפני כמה שבועות הייתי כ"כ בטוחה שהוא ואני זה הדבר הכי מדהים בעולם ושרק צריך לעבוד על הבעיות אבל זה קצת יותר מסובך ממה שחשבתי.

יוצא לי לתהות לפעמים אם אני באמת עוד אוהבת אותו כ"כ או שזה רק מכוח האינרציה?....

אבל כשאני רואה אותו או כשהוא מתקשר אני יודעת שלאינרציה אולי יש חלק גדול בזה שנשארנו יחד אבל האהבה שלי חזקה מאוד. יותר ממני.

אני תוהה...האדם נועד לחיות יחד או שהוא זאב בודד מהבסיס?

אהבה זה סתם חרטה.

עוד המצאה גאונית של יוצרי הסרטים מהוליווד, כדי שתהייה לנו סיבה לשבת כמו טמבלים מול מסך ולבהות במשהו שהיינו רוצים שיהיה לנו.

זה מצחיק, מאז ומעולם חשבתי שאני אמצא מישהו ונחיה באושר ואושר. אפילו חשבתי שמצאתי.

אני עדיין חושבת שאם דברים היו מתגלגלים קצת אחרת זה באמת היה ככה.

יצא לי לדבר על זה עם חברה. יש נקודה בקשר שאתה יכול לבחור אם להתנהג ככה או אחרת וברגע שבחרת זה נהיה כדור שלג אחד גדול (לטוב ולרע) ולשנות את עצמך אח"כ זה הרבה הרבה יותר קשה.

איזה כיף זה לחיות ב"מה אם?" . כל הזמן לחשוב איזה טוב יכול היה להיות לנו אם רק היינו עושים דברים אחרת, אם רק היינו אומרים משהו באותו רגע, אם רק יכולנו להיות ג'וליה רוברטס.

כל פעם מחדש אני מגלה שאני צריכה לסמוך על האינטואיציה שלי. היא באמת טובה. וכל פעם מחדש אני לא עושה את זה!!!

אוף...

אבל אתם יודעים מה הבעיה האמיתית שלי? אני תמיד אאמין באהבה. אני תמיד אסמוך על אנשים. (זה לא קשור אבל אולי זאת עוד בעיה...)

זה כ"כ כיף לאהוב כשטוב לך וכ"כ חרא כשלא.

זה שווה את זה בכלל? כל הכאב לב הזה? כל הגלידה? לפטם את המוח בסרטי בנות מפגרים?

פתאום קלטתי את מה שהוא ניסה להסביר לי. יש משחק מחשב שנקרא ברייד (braid). הגיבור מחפש את הנסיכה במשך כל השלבים (שדורשים חשיבה, יצירתיות, קצת אינטילגנציה (שלא לומר הרבה...),סבלנות ובקיצור מומלץ ביותר!!! ויש פסקול מעולה ומדהים!) ועכשיו הבנתי את המהות של כל המשחק.

ז"א הבנתי אותה גם קודם אבל ניסיתי להתכחש. עכשיו אני מעריכה את המשחק הזה יותר מתמיד.

אני יודעת בדיוק מה אני לא רוצה ולא בדיוק יודעת מה אני רוצה.

עדיף לחיות בסרט...

זה מצחיק גם שמשפט קטן יכול להרעיד עולם שלם...

אפקט הפרפר פועל הכי טוב בתוך הנפש... זאת באמת הדוגמא המושלמת....

(מורים למה שזה לא יהיה מוזמנים להשתמש בדוגמא הזאת...בבקשה:) )

תמיד בלילה הרבה יותר קל לשקוע בבאסה. אתם יודעים שהאדם מיסודו נוטה לעצב, לפחד, לחרדה, לעוד הרבה רגשות שליליים...?

שמעתי על זה לאחרונה. זאת נקודת המוצא של הפסיכולוגיה החיובית שגורסת שבנאדם במלחמה יומיומית עם עצמו כדי לשמוח ולהיות מאושר.

לא מתחייבת בדיוק על ההסבר שנתתי הרגע אבל אתם מוזמנים לקרוא על זה. פסיכולוגיה חיובית.

מתאים לי עכשיו.

האמת שדי טוב לי בחיים כרגע. שמחה ממה שיש ולומדת להיות שלמה עם עצמי. דרך ארוכה לפניי אבל הקוסם מחכה לי בארץ עוץ...

הרהוריי לילה...מעניין אם הייתי כותבת דברים כאלה ביום. בטח הייתי פחות גלויה ויותר שקולה אבל אני אוהבת את הורדת הסינון הזאת שהעייפות מביאה איתה...

מה הייתם עושים אם מישהו שאתם אוהבים ושאתם יודעים שאוהב אותכם היה אומר לכם "למה נראה לך שזה מעניין אותי איך היה היום שלך?" ?...

טיול יחידה בכיף!

זה מצחיק שעל כל דבר אני אומרת שזה מצחיק: )

כנראה העולם באמת מצחיק.... יש בו משהו מבדר...

או שאולי מרפי הפך אותו לכזה...

יש שיר של רג'ינה ספקטור-

laughing with

אולי הוא קצת הפוך למה שאמרתי עכשיו אבל הוא דווקא די מתחבר לי.

No one laughs at God in a hospital
No one laughs at God in a war
No one's laughing at God when they're starving
Or freezing or so very poor

No one laughs at God when the doctor calls after some routine tests
No one's laughing at God when it's gotten real late
And their kid's not back from that party yet

No one laughs at God when their airplane starts to uncontrollably shake
No one's laughing at God when they see the one they love hand in hand with someone else
And they hope that they're mistaken
No one laughs at God when the cops knock on their door
And they say "We've got some bad new, sir,"
No one's laughing at God when there's a famine, fire, or flood

But God can be funny
At a cocktail party while listening to a good God-themed joke or...
Or when the crazies say he hates us
And they get so red in the head
You think that they're about to choke

God can be funny
When told he'll give you money if you just pray the right way
And when presented like a genie
Who does magic like Houdini
Or grants wishes like Jiminy Cricket and Santa Claus

God can be so hilarious
Ha ha
Ha ha

No one laughs at God in a hospital
No one laughs at God in a war
No one's laughing at God when they've lost all they got
And they don't know what for

No one laughs at God on the day they realize
That the last sight they'll ever see is a pair of hateful eyes
No one's laughing at God when they're saying their goodbyes

But God can be funny
At a cocktail party while listening to a good God-themed joke or...
Or when the crazies say he hates us
And they get so red in the head
You think that they're about to choke

God can be funny
When told he'll give you money if you just pray the right way
And when presented like a genie
Who does magic like Houdini
Or grants wishes like Jiminy Cricket and Santa Claus

God can be so hilarious

No one laughs at God in a hospital
No one laughs at God in a war

No one laughs at God in a hospital
No one laughs at God in a war

No one's laughing at God in a hospital
No one's laughing at God in a war

No one's laughing at God when they're starving
Or freezing or so very poor

No one's laughing at God
No one's laughing at God
No one's laughing at God
We're all laughing with God

מומלץ בחום לשמוע....

לילה טוב : *

לפני די הרבה זמן, חודש בערך, (זמן זה יחסי אז יחסית לזמן הזה חודש זה הרבה...) יצא לי לכתוב משהו.

עבר הרבה מאוד זמן מאז שכתבתי משהו. יותר משנה לדעתי. ויש לזה גם מנגינה...

זה היה אחרי שנפרדנו. הוא זה שיזם את הפרידה אבל זה די התבקש...

הנה מה שכתבתי:

ללמוד לשחרר

לברוח

לדבר

לזכור ולסלוח

לאהוב את עצמי

ולבטוח

בי

כל מילה שלך

מועכת את הלב

אני יודעת עכשיו-

לאהוב זה כואב

שנינו יודעים

כל מילה מיותרת

בנפרד זה קשה

אך אין דרך אחרת

לצאת מעצמי

להפסיק לשקר

לי

כל מילה שלך

נחרטה בלבי

מפחדת עכשיו

להיות רק איתי

אין לי מנוח

לא נותר בי כוח

חבק אותי עכשיו

ותן לי לברוח

זה מצחיק כי בעודי שקועה ברחמים עצמיים, בוכה לו בטלפון ומרחמת על עצמי עוד קצת, פתאום נפל לי אסימון ממש כבד (ולקח איתו גם אבן קטנה על הדרך) והבנתי שאני לא רוצה להיות ככה.

זאת לא אני. אני לא בחורה שמרחמת על עצמה, אני לא בחורה שבוכה כ"כ הרבה (למרות שזה היה בלילה אז בסדר...) ושקועה בתחת של עצמה.

או לפחות, אני לא רוצה להיות כזאת...

ואז פתאום השיר הזה קיבל משמעות כ"כ שונה. משמעות אחרת.

מה שמצחיק זה שאת מה שכתבתי הבנתי רק שבוע אחרי שכתבתי את זה.

מוזר איך לפעמים דברים שאתה עושה מבגרים אותך במקום שתעשה אותם מתוך בגרות...

**הייתי שמה פה איזה סמיילי חצי חיוך כזה אבל אני לא מוצאת...פעם אחרת...**

בכל רע יש טוב : )