Tea For One
אני לא רוצה שאף אחד לא יהיה כאן,
אני רק רוצה שתעבירו לי את הזמן כל עוד אני לבד. |
| 5/2012
אם הייתי יכול
אם הייתי יכול, הייתי עושה הכל. כדי לקרוא את העמוד האחרון. כדי שאוכל עכשיו ללכת לישון בשקט, שכל לילה יהיה ארוך וכל בוקר יהיה רחוק. והבדידות תהיה בתוך השקט דבוקה אליו ולא נראית. מתמזגת איתו ככל שהלילה עובר. ואני בהם צופה לא צופה. מרגיש אותם מסתכלים עליי עושים אותי קטן, עושים אותי נכה ומבודד, עירום וטיפש, סתם אחד. בכל לילה מחדש אני נדהם כמה כהה הלילה וכמה בו בהירות המחשבות. ואני, הבדידות והשקט לא מעיז להפר את מרות קיומם הכל כך מוחלט. ומהי מהות קיומי?
| |
להיות נאהב
פתאום עלתה בי השאלה אם להיות נאהב זו זכות או פשוט מזל, זו זכות כי זו המחמאה הכי טובה שמישהו יכול לבקש, וזה מזל כי תמיד בעיניי, אחד שלא אוהב את עצמו כל כך בדרך כלל, זה נראה שזה פשוט מזל ואני תוהה מה יש בזו שעמדה מולי באותו רגע שגרם לה לרצות להיות איתי, איזה חלק באישיות שלי שהיא ממש מזדהה איתו? או איזה חלק בתוכה יש בי שהיא בחיים לא תהיה? אבל מי אני בכלל, אני בנאדם טוב מכל מיני בחינות ואני בנאדם צבוע, אני שקרן, ויש בי הרבה מאותו החרא שיש בכולם ושאיתו אני צריך להתמודד או להשלים. בסופו של דבר מזל או זכות, אני מקווה. אני מקווה להיות שוב נאהב ואני מקווה לאהוב.
| |
רוב הזמן
רוב הזמן אני לא יודע מה בכלל אני עושה כאן, ומה זה משנה? מה זה משנה כמה חלמתי וכמה רציתי, וכמה הזעתי, לא יראו מזה שום דבר מחר בבוקר, ואני אבוא עם החיוך המנומס שלי ואשלח מניינים לכל הכיוונים, ומישהו יגיד שאני נראה קצת עייף מה שיהיה בטח נכון כי אני יודע שיהיה לי קשה להירדם היום בלילה, אבל זו ריקנות, ובדידות גדולה, בדידות שאני בחרתי להיות בה, ואני שונא להרגיש נזקק, נזקק לחבר ולמישהו שיגיד לי שיהיה בסדר ויש כאלה, אבל אני פשוט יודע מה הם כבר יגידו לי. אם הייתי יכול לבקש דבר אחד עכשיו ברגע הזה הייתי רוצה לעצור את הזמן ממש עכשיו על השעה הזו. שישאר הלילה הזה ושלא יבוא הבוקר רווי מכוניות צופרות. אולי יש משהו בי שמעדיף לשקוע בבדידות הזו. משהו שמאוד חבול מאכזבות, ושלא רוצה יותר לרצות אנשים אחרים ולנסות ולהאמין בדרכים אחרות כי כבר אני לא בטוח באלה שלי. אולי אני פשוט לא אמור לעשות מה שאני עושה אולי לא נועדתי להיות מי שאני חולם.
| |
| כינוי:
בן: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
