All I can say is that my life is pretty plain 
I like watchin' the puddles gather rain 
And all I can do is just pour some tea for two 
and speak my point of view 
But it's not sane, It's not sane 
I just want some one to say to me 
I'll always be there when you wake 
Ya know I'd like to keep my cheeks dry today 
So stay with me and I'll have it made 
And I don't understand why I sleep all day 
And I start to complain that there's no rain 
And all I can do is read a book to stay awake 
And it rips my life away, but it's a great escape

[Blind Melon - No Rain]

השיר הכי חמוד והכי עצוב בעולם.

התחיל כבר דצמבר, החודש הכי נפלא בשנה, החודש שלי.

כל בוקר אני מתפללת לצאת מהבית ולדרוך בתוך שלולית. להגיע למשרד כשהאף והלחיים שלי אדומים מהרוח והמעיל מנוקד טיפות-טיפות.

אני רוצה יומולדת עם גשם. סערה בחוץ וחם בלב.

בקצב הזה באמת יהיה לי, וזה עושה לי כ"כ הרבה טוב. יש בי כ"כ הרבה אמון, שאפשר אחרת, שיש שלמות והבנה. אני בהלם מכמה שהכל קורה מהר.

אני בהלם מכמה שטוב לי במכה אחת.

זה הולך להיות קצת קשה בחודשיים הקרובים, אבל זה טוב מידי, אי אפשר לוותר על זה.

אני רוצה לצאת החוצה ולרקוד בין הטיפות, לצחוק כמו מטורפת ולקבל חיבוק חם חם. לשים רגליים על הרדיאטור, כמו שאני עושה עכשיו, עם קרמבו ושוקו חם.

אני רוצה לאפות מליון מאפינס ועוגיות קינמון, וללמוד לסרוג צעיפים ארוכים ארוכים, לישון עם פוך וגוף חם ואמיתי ולהקשיב למדרכות שנרטבות מחוץ לחלון.

כמה שהחיים פשוטים ומתוקים.

ג'יי,

מצחקקת לה.