לאחרונה מלווה אותי התחושה הזאת, שכל החלקים בעולם הזה מצאו את מקומם הנכון, המתאים.מין שלווה זכה כזאת, אני באמת מרגישה ברת מזל.
יש את כל מה שאני צריכה בחיים האלה, וזה אצלי בידיים,
זה לא כבד,
אבל קצת מפחיד לי, שאולי זה יפול,
שאני אפיל את זה,
ומשהו ישבר, או יסדק או אפילו סתם איזה שפשוף קטן.
אני קצת מפחדת, אני מודה.
כי כבר אמרת שתאהב אותי תמיד,
וגם אני אמרתי לך.
וזה בטח קצת מוקדם, והכל עדיין טרי,
אבל לנו? ממש לא אכפת.
אנחנו ממש לא משחקים לפי הכללים שלכם.
רק לפעמים, כשזה כיף לנו.
כשזה רק משחק.
אבל ככה?
זה רק אנחנו.
רק אתה ואני. אני ואתה.
וכשאתה מנשק אותי,
כל רחשי העולם מתפוגגים.
ורק המגע הרך של שפתייך בשפתיי.
בסה"כ,
מדהים לי.
למרות שאנשים הצליחו לאכזב בזמן האחרון, אבל זה כי אני תמימה ופתי.
כי אני אוהבת את כל האנשים.
ואני מאמינה.
אבל היי.
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
