יש אלף התחלות בחיים, אולי קצת יותר.

אבל יש התחלות כל הזמן.

מחר זו התחלה חדשה, ללא ספק. קצת מפחידה, אבל אני מאמינה שאני אעמוד בזה.

התחלה חדשה-ישנה. אני פשוט חוזרת.

אבל אני לא אותו אדם, אני לא אותה ג'יי.

ויש כ"כ הרבה דברים שהתשתנו, ויש כ"כ הרבה כאב ראש לסדר. באמת שאני לא יודעת איפה להתחיל לחפש את עצמי בתוך הכל.

ואני חוזרת מחר. פשוט חוזרת.

יש אנשים שאני שמחה לראות, וששמחים לראות אותי.

יש כאלה, שובכן, לא כ"כ. הלוואי ויכולתי לומר למה, כן?

אני בחורה מאוד סימפטית ונחמדה בסך הכל.

אבל עם הלב רוצה לכעוס, אני מניחה שתמיד אפשר למצוא על מי.

התגעגעתי לאנשים, אבל כ"כ לא התגעגעתי למסגרת, לנוקשות, לאטימות, לאותם אנשים - חלשים כ"כ מבפנים, אבל עם כ"כ הרבה יותר מדי כוח בידיים. וכ"כ מעט רצון טוב. אבל גם את זה יש בעולם, מה אפשר לעשות. מזל שעוד מעט אני מסיימת עם זה.

אני חיה בציפייה ל-16.1, לסמינר ההמשך של הקורס. מקווה שגם זה יסתדר, וזה עוד טלפון לעשות.

אני רוצה לעשות התחלה קטנה בשביל עצמי, להתחיל לדאוג לעצמי יותר. לדאוג קצת יותר לבריאות שלי, לשעות השינה, לארוחות מסודרות. לקחת גלולה בזמן. כל הדברים הקטנים האלה, לשמור על עצמי קצת, קצת יותר.

ג'יי,

קצת יותר השנה.