הרגשות שלי מוטלים בספק פעם נוספת ואני אדישה, קרירה ופוגעת.

אני שונאת כשהוא אומר שזה בסדר.

האנשים והאירועים של השבוע האחרון קבורים תחת ערפל כבד של טשטוש עייף.

רק את אמש אני זוכרת בבהירות מה, את הרוקי הראשון שלי.

למרות שכולם אמרו לי שזה מופע ממש לא משו יחסית לבד"כ, נהנתי מהאנשים.

[בתור וירג'ינית אני מכירה לא מעט אנשים...]

אני בטוחה שאני אבוא בפעם הבאה.

[וארגיש קשורה קצת יותר..]

ובכן, אני חוזרת לקטיה אהובתי.

נדבר שבוע הבא.

ג'יי

נ.ב

יש לי כבר 201 פוסטים, לא כולל זה.

לא מעט, לא הרבה.