יותר מדי שלמות מכדי שאוכל להביע במילים. אבל בסיכום:

-הדאבלדייט לא היה מי יודע מה מלהיב, אבל היי, כלום לא אבוד [להיפך].

- הלילה בין שלישי לרביעי היה הלילה הכי מדהים בחיים. פשוט ככה.

-רביעי בערב הודיעו לי שנוסף עוד מקום במשלחת לפולין ואני נוסעת בסוף!

-דיברתי איתו סופסוף. כצפוי להחריד, הוא הכעיס אותי [להחריד].

מסתבר שנדבר כשהוא יבוא לקחת תעודת בגרות [יופי באמת שההופעת תיאטרון בדיוק באותו ערב].

אלוהים ישמור אותי וכל החרא שלו יגמר.

ויש הרבה אנשים נהדרים לפגוש, ימי הולדת לחגוג ומתנות לקנות. אביב אביב אביב.

אני מאושרת, מרגישה הקלה ופשוט שלמה יותר.

שלמות.

[X]

מילה אחת.

ועוד אחת ועוד אחת.

אחת יותר מדי.

ועוד אחת.

סדקים קטנים של כעס,

אותו כעס מחורבן.

גלים וסדקים באבן,

שטפונות לבביים של אבק.

ואין. אין לדעת.

אין לסיים.

מעגלים קטנים סביב עצמי.

סביב עצמנו.

ואתה, מבלי לדעת,

כאילו להרגיז,

משחק עם כפתורים.

כפתור אחד.

ועוד אחד ועוד אחד.

כפתור אחד יותר מדי.

ועוד אחד.

מודה בפני עצמי;

בלי שום מסך של שקר,

העיפרון נשאר אצלי.

(אולי כי כך בחרת דווקא,

לצייר את צל דמותי)

[X]

העלטה מתפוגגת -

חצץ וטיח מאירים את רגליי.

בלובן הזה הנני עומדת,

לא אפול שוב לעולם על ברכיי.

שקופה וצוללת,

מפזרת עשן,

הוא כאן, לפניך, פתוח.

יום אביב בשדה רב-גוון.

רקמה אל רקמה.

פועמת.

מגששת אחר רחמים.

עייפה מגעגוע, לוחשת:

לשלמות ,כנראה, יש פנים.

[X]

ג'יי