אני מתנדנדת מקיצון לקיצון ולא מצליחה לעקוב אחרי הזמן שעובר לי ונוזל הלאה מבין האצבעות.

אני בעיקר מתוסכלת, ועייפה וקצת לבד.

מנסה להתחקות אחר הטעויות שעשיתי עם האנשים כאן ולא ממש מצליחה להבין. מה אמרתי? מה עשיתי? זה משהו בגישה שלי?

ולמה עם אנשים חדשים/אחרים שבחוץ הכל בסדר?

מה לא בסדר בבועה הירוקה הזאת?

סה"כ, שנה אחרונה שלי. אחרי 5 שנים.

אני רוצה שזה יהיה בסדר, שאני ארגיש מי שאני, ועוד יותר, בסדר עם זה.

זה קצת סותר את האושר שמחמם אותי בפנים בזכות בחור מדהים אחד.

אני נחמדה, וזה מרגיש מוזר.

זו עוד שאלת למה ללא מענה.

וול.

החיים שלי לא מסתדרים עם עצמם, עם ההגיון שלי ושלהם.

יש כ"כ הרבה מה לעשות, כ"כ מעט זמן וכסף ועוד מליון מטלות מחורבנות.

ובכלל, מה זה כל  ה"פרו בחינם" הזה? איך אני עדיין לא קיבלתי חברים?

תרשמו תרשמו.

ג'יי