שום שיחת טלפון לא תוכל לנחם אותי, חוץ מזאת שתגיע כשתתקשר להגיד שאתה בדרך הבייתה. כ"כ טוב לי לשמוע את הקול שלך, אבל זה רק מזכיר לי את מאות הקילומטרים ביננו.
זה הכי רחוק והכי הרבה זמן שלא ראינו אחד את השניה ובאמת שבא לי לבכות. אפילו בוריס הביא לי חיבוק.
איך אפשר להרדם בלי נירוש שמחבק אותי?
איך אפשר לקום בבוקר בלי לתת מליון נשיקות לנירוש בכל הגוף?
קפה לא טעים לי יותר, כי אתה מכין הכי טוב. אתה יודע יותר טוב ממני מה אני אוהבת, מה אני צריכה ורוצה. ואתה אפילו לא שותה קפה.
לכל סנדוויץ' שאני אכין בימים הקרובים יהיה סתם טעם של לחם עם גבינה, כי אין שם את התבלין המיוחד שלך.
המיטה גדולה מדי וקרה מדי.
סתם, ריק לי בלב.
אני דואגת. אין שניה ביום שאני לא מתפוצצת מדאגה.
אני מנסה להעסיק את עצמי במליון דברים אחרים וזה ממשיך לנקר במאחורה של הראש ובקדימה של הלב.
אני לא יכולה בלעדייך, אין, פשוט אי אפשר.
די, נגמרה המתיחה, לגמרי נפלתי בזה, באמת כל הכבוד על ההצגה הגדולה של הצו, המדים, התיק העצום... מספיק לשחק ובוא תחזור כבר הבייתה, בוא תחזור כבר אלי.
שבוע הבא אני מתחילה ללמוד נירוש! שיעור ראשון במכינה, בצעד הראשון להגשמת החלום שלי! איך לא תהיה שם?
איך לא תחבק אותי לפני שאני אעלה לרכבת, רועדת מהתרגשות כמו עלה נידף?
איך לא תשכב לצידי במיטה כשאחזור ואספר לך את כל החוויות משם?
אתה חלק ממני, אולי אפילו החלק הכי גדול ומוצלח.
איך אני אוכל לישון בלילות הבאים, כשאתה באיזה מחסום או סיור?
הלב שלי כבר התפוצץ מליון פעמים היום.
בבקשה תחזור מהר.
מאוהבת בך ג'ינג'י קסום שלי,
מכאן ועד קצה השמיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
