"לפעמים המחשבות הרעות תוקפות אותי בלילה, כשכבר ממש מאוחר וכל מה שאפשר לשמוע זה את השקט ורשרוש סדינים חסרי מנוחה.אז, אני ממש רוצה להתקשר אלייך, שתרגיע את הסערה שבפנים, תטיל עוגן לים שלי, אתה כ"כ טוב בזה.
אבל ממש מאוחר עכשיו, ואני בעצמי ממש עייפה. אני לא רוצה להעיר אותך, אתה בטח ישן כמו המלאך שאתה.
אף פעם לא ראיתי אותך ישן, אתה יודע?
בכל פעם שהתעוררתי בלילות, שכבת ער לצידי, שומר עלי מפני השדים שלי.
אבל עכשיו אתה רחוק, וכל המפלצות יצאו מתחת למטה ומתוך הארונות, והן כאן, איתי, בין הסדינים.
אני לא רוצה להתקשר. לא רוצה להפריע את שנתך. אבל בעיקר, אני לא רוצה להכאיב לך. אני לא עומדת בשברון הקטן הזה בקול שלך, כשאתה יודע שכואב לי. כואב עכשיו, אבל רק קצת.
אני לא רוצה שתהיה חזק יותר בשבילי, אני רוצה רק.. שתהיה. אבל לא עכשיו, אני רוצה שתמצא מנוחה בחלומותיך.
אני לא רוצה שתדאג לי, את השדים שלי אני כבר מכירה, וכנראה גם אתה תלמד להכיר, אם תשאר מספיק זמן. הם בטוח לא הולכים לשום מקום.
בסה"כ, אני די טובה בלהכאיב לאלה שאני אוהבת, בד"כ לא בכוונה.
אני חושבת שכשעושים דברים בלי כוונה, זה הכי גרוע, כי זה כמו אדישות, כאילו לא אכפת לי מספיק.
ומצד שני,
זה לא כ"כ נכון,
כי הרי לא התאהבתי בך בכוונה".
ג'יי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
