לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חדלתי להרוג פרפורים.

כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

I had better days


אין לי ציפיות אמיתיות. רק רוצה להרגיש טוב, קצת פחות מבוזבזת.

למלא את עצמי במוחשיות מסויימת, קצת יותר ממילים שנזרקות לאוויר..

 

 

אני כאן כבר יותר מדי זמן.. ולא נראה לי שאני מתכוונת ללכת.

אני אחייך, אני באמת אנסה. יש לי חיבוק מנצנץ מסביב לצוואר.

 

 

 

תודה ולילה טוב.

הבמה שלכם.

 

 

 

ג'יי

 

 

במחשבה שנייה:

 

 

28.12.06

אוכל עכשיו להאנח בהכרת תודה. השבוע תם.

כמעט.

וככה הדברים מתנהלים. כמעט. דבר לא עובר במלואו, על סיפוקו. יותר מדי עצבים, יותר מדי מילים זעירות, מעשים קטנטנים. אני רגישה מדי, וזה לא ישתנה. הכתיבה שלי תגווע ואיתה אני וכל מה שאי פעם האמנתי בו.

מין מהפכים מחורבנים כאלה.

 

כן, די רע.

 

אצבעותי חופרות עיוורות במקלדת. וזה יאוש שלא מרפה. בלי עטים בידיים, הדפים נרטבו בגשמיו של הזמן.

זו סערה שם בחוץ? או אולי זה בפנים?

איך אדע אם כל כולי ישן-לא-ישן? מתגלגל עמוק בסדינים בחיפוש אחר שקט קטן.

זה כמו לחפש מחט בערמת מחטים חלודות.

מזרקים חלודים ונגיפים של היפוכונדריה.

 

היום כבר נושמים פחות.

 

וזה לשמוע פינק פלויד לבד בחדר ולקוות שכולם בחוץ יסתמו. ודי כבר, לא אכפת לי.

ואתם בטח כבר שונאים אותי.

 

-

this is my december
these are my snow covered dreams

this is me pretending
this is all i need

and i
just wish that i didnt feel
like there was something i missed

 

[Linkin Park -My December]

 

 

 

אני מניחה שיש דברים שלעולם לא נגמרים או משתנים.

 

 

 

ג'יי

 

 

Out.

נכתב על ידי , 15/12/2007 23:16   בקטגוריות I write  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Gone and all


אני תוהה לפעמים מה יש לחלומות לומר.

אלה שבהקיץ, שתמיד מסתננים ללבבות ולראשים עייפים. אם זו תמצית רצונותינו הכמוסים ביותר או הסחת דעת מהאפרוריות המשתקפת ממראות וחלונות אוטובוסים שאינם פוסקים לעולם.

 

A thousand miles seems pretty far
But they've got planes and trains and cars
I'd walk to you if I had no other way
Our friends would all make fun of us
and we'll just laugh along because we know
That none of them have felt this way

[Plain White T's - Hey There Delilah]

 

המון דברים נמצאים רחוק ממני עכשיו, תוכניות ואנשים ודברים פשוטים הופכים בלתי אפשריים, בלי מקום לחשיבה, בלי מקום לאהבה פשוטה.

אני מסוגלת לכתוב את עצמי לעד בין דפים וירטואליים, אבל דבר ממני לא נשאר בידיים של אף אחד. אני תמיד אמצא לאן לברוח, תמיד אמצא מפלט בבדידותי, בדרמה שבנתה את חיי כפי שהם.

לא יודעת איך להגדיר "בסדר". תמיד בקיצון.

אני חסרת מנוחה עכשיו, אני מקווה להתעייף כבר ולהשאר במקום. לא לדחוף את עצמי הלאה, בין אנשים וחיוכים עקומים. לא לא, אני כאן, למעלה.

לכל נשיקה איתך יש טעם של נשיקה ראשונה. כל עוד יש לנו את זה, אני מאמינה שאשאר שלך.

ואין לי לאן ללכת אם לא אלייך, וטוב שאני יכולה גם שם להרגיש קצת לבד. אני נשארת אני במלוא הקיטור.

 

וזהו, הלכתי.

 

 

 

 

 

 

ג'יי

נכתב על ידי , 10/12/2007 13:25   בקטגוריות I write  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

37,594
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'יי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'יי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)