beyond vision
"לעולם הזה הושלכנו ומהעולם הזה נושלך אלו האקסיומות, השאלה היחידה היא מה עושים עם הנתונים" |
| 7/2009
אירוניה
כשנוזלת דמעה רואה את הדם שנשפך מהעין,
כשמתחבקים מחפש את הסכין בגב,
כשאומרים שלום רואה את השנאה,
כשמביטים רואים שקוף דרכך,
כשמנסים להנות מרגיש את הגסיסה.
לומד, נהנה ומרוחק גם יחד.
כשנאמר "משותק,רגשני מנותק, תודה שנפלת חזק."(איפה הילד,נפלת חזק)
מייחל שכבר משהו אחד בחיים שלי ירקום עור וגידים, גם לטוב וגם לרע,
שונא את החוסר ודאות, את החרטות ואת הרגשות ואת נדודי השינה.
מרגיש כמו בוריס רנדומלי כלשהו בקניון, או ליתר דיוק מרגיש כמו המתקן הסורק מתכות
שיש בכל כניסה לקניון בארץ רק שאני מרגיש כמו סורק סוג ז', בודק כל בחורה, סורק בוחן אולי גם לה יש משהו חשוד, לטוב ולרע, אולי היא המחבלת הבאה, מאלף ועד תו ושום דבר לא נמצא, וכל יציאה אותה רוטינה קבועה.
של משחקים ובדיחות קבועות ואותה גישה ארורה שהיא סוג של בועה.
למה להיות ככה?
בראו אותנו עם עיניים ומודעות ויכולת מיון והערכה, ומצפים מאיתנו לא להשתמש בהם אז
למה הביאו לנו אותם ואם הביאו לנו אותם אז למה כשאנחנו עושים את זה זה מרגיש כל
כך רע ולא הגיוני, יש כאן סתירה ואינ לא הולך לקבל אותה.~ביץ' סלאפ~ מי רוצה לקבל
אותה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
