beyond vision
"לעולם הזה הושלכנו ומהעולם הזה נושלך אלו האקסיומות, השאלה היחידה היא מה עושים עם הנתונים" |
| 8/2009
 תל אביב והעיר הגדולה
נראה לי זה עדיף מסקס, כל יום קורה משהו מוזר אחר, וזה הרבה יותר מבדר.
בימים האחרונים חזרתי לעבוד באופן די קבוע,בפעם הראשונה, במונית שירות חזרה
אחרי כמובן שלא נשארה לי סוללה לMP, ישבו שתי ילדות מאחוריי ריכלו מי עשתה מה ועם מי,
ועל מהות האהבה, ועל עד כמה היא דבר מסובך , ושכל מה שהן רוצות זו אהבה,ועוד כל מיני
חרטוטים כאלו ואחרים,ולי בראש כל מה שרץ זה "ילדות קטנות וחביבות אולי תבינו שאהבה
היא רק חלק מהחיים ולא החיים עצמם, יש עוד דברים בחוץ שמה, ואם אתן ככה עכשיו גם אחרי עוד כמה שנים אתן תיראו אותו הדבר מתמרמרות על מר גורלכן...."
בין לבין אני כל פעם מחדש נזכר למה לא ממש סבלתי את העבודה הזאת.
אפיזודה שניה, ישבו לי על הבר שתי בחורות,אחת ג'ינג'ית ואחת עם שיער שחור, שתיהן חמודות.
ומתברר שלמדתי עם אחת מהן בכיתה א-ב' ואפילו זכרתי את המסיבת פרידה שלי מהן,כמה שהעולם הזה קטן.
והאמת שהיא אפילו טרחה להקשיב,שיאים נשברים כל יום.
ובדרך חזרה הביתה, אני רואה את האוטובוס עובר, המוניות שירות לא עוצרות, מחכה
לאוטובוס הבא,עולה עליו וכמובן שאחרי תחנה וחצי מי שעולה על האוטובוס היא החברה הראשונה. שמסתבר שמתחתנת עוד חודשיים, נשמע כמו עונש תואם:)
וזה היה הפרק הראשון של מסע אל העבר, עכשיו נשארה לי רוח ההווה, ורוח העתיד.
למרות שעם עבר כזה אני מעדיף לוותר על שני האחרים...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
