beyond vision

זו בערך ההגדרה של הבלוג הזה, ברגעים אלו ממש,

מחזירים לו את האוויר לריאות.

טיפה אחר טיפה.

יש לי כל כך הרבה מה לספר וכל כך מעט זמן לכתוב את הכל.

אני כבר לא מסתכל על המסך כשאני כותב אלא מסתכל וחושב מה אני צריך לעשות בשאר הזמן שלי,

זה קצת פתטי ,קצת עצוב.

כשמחלקים את עצמנו לכל כך הרבה מטלות קטנות ומשונות.

דירה לבד.עבודה אמיתית.ותואר בדרך להיות גמור. העולם האמיתי ללא המעמסות האמיתיות.

 בתקווה מהשבוע הבא.