כנס, מאות אנשים חדשים, פרצופים חדשים, את רובם אני כנראה לא אראה יותר לעולם.
כמות הקפה שיכולה לגרום להתקף לב לאדם רגיל.
מצאתי את עצמי מדבר לאחת המציגות וכל מה שעשיתי היה לתת ביקורת בונה על אחד השקפים. ו מצאתי את עצמי מזיע מרוב התרגשות, כמה זמן שזה לא קרה. האם זה טוב, האם זה רע?
אנשים מאוד לא נחמדים או שאולי אני פשוט מנסה להיות נחמד מדי.
בכל מקרה כל מה שאני יודע זה שיש לי עוד יומיים של זה.
הלכתי היום אחרי הכנס לאכול עם כמה אנשים, ומסתבר שאחת מהן הופיעה באחת האפליקציות, שזה משעשע כי אני די בטוח שהיא זיהתה אותי משם.
מחכה למחר, צפויה מסיבה, מקווה שלפחות אז אני אוכל קצת להתנתק.
הגעתי למסקנה, שכל פעם שאני מחפש פה איזושהי אינטראקציה אנושית אני למעשה רק מחפש דרך אחרת להתנתק כתחליף לזה שאני לא משחק במחשב כבר כמה חודשים. ואז עולה השאלה, מה עדיף לחזור להתמכרות או לנסות לייצר את החדשה. האם מגע אנושי טוב יותר ממה שמשחקי מחשב יכולים להציע. וככל שאני חוכך בדעתי יותר בשאלה הזאת, הגבול נהיה יותר מטושטש.
"Everything's so blurry
And everyone's so fake
And everybody's empty
And everything is so messed up"
(blurry, puddle of mudd)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
