beyond vision

עכשיו אני מתחיל להבין מזה כפור אמיתי, סופת שלגים, הכל מכוסה בלבן.

בחוץ הכל כל כך שליו, עד שאתה יוצא החוצה ואז העיניים, האף והאוזניים מנסים לנשור.

בקושי כמה חודשים שאני פה ואני כבר צריך להחליט לאיזה כיוון ללכת, עוד בקושי הצלחתי להבין מי נגד מי ואז אני כבר צריך לתקוף.

את מי, איך. עוד לא ברור.

ניו יורק או שאולי לונדון או שאולי ברלין או להישאר פה זה מתאים. כל כך הרבה אפשרויות וסימני שאלה.

וכבר אין עם מי לטכס עצה.

חוזר הביתה אחרי יום של מיליון ישיבות לא ברורות בעבודה ואז המעלית לא עובדת והאינטנט נפל. מה הלאה? 

מה עוד יכול להשתבש? ואז אח שלי שולח לי הודעה שיש סיכוי שהוא לא בא.

מיום ראשון דברים יהיו יותר פשוטים, חופש בארצות הברית ואז הזוהר הצפוני, מחכה כבר לקצת חופש. קצת לנוח.