כל כך הרבה ועם זאת כל כך מעט.
הכרתי פה כמויות של אנשים, בעשרות אם לא במאות.
כמות האנשים שאני יכול להגדיר כחברים, היא אולי 1. אני יודע שזה נדיר. אבל העובדה שהאחוזים כל כך קטנים מראים על בעיה,
שהיא או אצלם או אצלי.
בחורה החליטה להגדיר אותי כחד-קרן, אני עוד מחפש את הקרן.
בחורה אחרת החליטה שאני צריך להיות הפסיכולוג שלה, לגבי דברים שגם אני לא יכול להתמודד איתם.
מעניין למה אנשים חושבים שזה כל כך קל לסחוב אותם, מי נתן לכם את הרשות הזאת? אה, שיט, זה הייתי אני.
מנסה לאכול את העולם ולהשאיר אותו שלם. התחייבתי לדברים שיכול להיות שהם טיפה מעבר למה שאני יכול.
המוח שלי יורה לכל הכיוונים, כמה שהפרי יותר אסור, אני רוצה את זה יותר.
התחלתי לכוונן את עצמי מחדש אבל עדיין לא מספיק.
אני ממש רוצה להיות בקשר עם מישהי, מצד שני אני ממש ממש לא רוצה אחד.
באיזשהו שלב אני אולי אזכר איך זה או שאולי אני זוכר ולכן אני גם לא רוצה.
יותר מדי אולי. המוח שלי נמצא על אוברדרייב. והוא לא מפסיק לירות, אני לא מספיק לכתוב את כל מה שאני רוצה
ואני לא חושב שאני אי פעם אספיק.
אבל זה מרגיש טוב שלןפחות יש את הפינה החבויה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
