|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
Boyfriend Ambusher
"Met a woman, she had a man
Couldn't help it, I had a plan
Right around midnight he was gone
Saw her red light, she left it on
And oh my heart's done time
And oh, now she's mine"
(heart's done time,aerosmith)
צייר העננים
פגישה ראשונה
פוחד, קצת לא מודע
מחשבות מפוזרות
ואת נראית לא רע,
וזה כל כך לשון המעטה.
לומד איתך כל שניה
מדהימה אותי בעוד פנין חוכמה.
טועם את עולמך
ומכניס אותך לעננים שלי.
מציירים ביחד
נהר,יונה,דרקון
והלב נשאר לנו אחרון
איזו תרופה מוזרה
משחה משונה
הכוכבים מביטים וצוחקים
מי זה שם למטה מצייר לנו בעננים
את מה שאנחנו כה אוהבים.
הרי זו הבחורה שלידי
שעוזרת לי ללמוד לצייר
את מה שמעולם לא ידעתי
עוד יום רגיל מתחיל
והנה את כאן מולי
מהפנטת אותי ואת סבא זמן
אופס חלפה לה שעה
וכל מה שביקשתי היא עוד שניה קטנה
להנות מחיק שערך,טעם שפתייך
להשתכר ממבטך ולחוש את ריח יופיך
להנות מכל טיפה והנה אני כאן, מחכה
ליום הבא.
צביטה קטנה
הרגשה משונה
רגשות נושנים מתעוררים לחיים
ועל הפנים מבצבצת גומת חן
שהגיעה מעולם מקביל
וכך מצטייר לו חיוך עקום
ספק שמחה ספק אשליה
העיקר זו ההרגשה.
התמכרתי.
the words which could change your world
where would you go
what would you do
if you only had one night to live?
(ומה התשובה שלכם,שלי כבר ידועה)
| |
ילדה כסופת שיער
מתנדנדת על חבלים רופפים
תופרת שמלות ופורמת קשרים
מחפשת ידיד,רע,אהבה ראשונה
נערה כסופת עיניים
חובשת פצועים,מפראת מכאובים
עוזרת איפה שצריך
מתמודדת עם הפחדים
בחורונת כסופת שפתיים
עובדת בשדות,חולבת ברפתות
מטפלת בילדים הרבים,
והמחלות מתחילות לטפס
אישה כסופת שלג
הגיעה לעולם
והלכה.
זה היה קטע קצר על אחות סבתי,שעד עכשיו לא הייתי ממש בשבעה עליה לא מצליח לעקל את זה שהיא כבר אינה, ואין לי מי שיזהה אותי, ויצחיק אותי גם בגיל 80...
היא כמעט כל מה שנשאר לי מסבתא שלי ז"ל. ועכשיו גם היא אינה.
אני אמשיך באותו הטון, של דיכאון כי לא כתבתי כאן ביום הזיכרון, הייתי בטקס בבסיס, לזכר הנופלים בין היתר של המלחמה האחרונה, וחשבתי והמסקנה העיקרית שהגעתי אליה היא איך זה שככל שהברים האלה מתקרבים אליך אתה נהייה יותר אדיש, מצאתי את עצמי בצפירה מנסה רק לא לחשוב על המלחמה. ולחשוב שאנשים עוברים את זה במדינה הזאת פעם בכל כמה שנים. והיא נחשבת למלחמה קלה ומהירה יחסית.
"הבטחתם יונה,עלה של זית,
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות..."
(חורף 1973,להקת הנחל)
מנסה למצוא את האיזון בין העצב לשמחה , בין השכול והמוות לחיים והשמחה.
ואני עוד במשפחה ברת מזל אנשים רק נפצעו במלחמות, אפחד לא מת, ואיכשהו כל שנה מחדש הבום הזה מחדש.
ועכשיו נעשה מעבר טיפה חד, יום העצמאות....עקב היותי בצבא כל יום חופש הוא ברכה, אבל אני עדיין צריך להבין מדוע יש אותו? אוקיי זה שמחה שיש לנו מדינה אבל אנחנו לא אמורים לשמוח על זה בכל יום שאנחנו חיים במדינה הקטנה הזאת?
טיילתי לי ברחבי עירי הקטנטונת עם הבננה, והתעדכנ אחד במצב של השני במשך 4 עות טיילנו לנו, הייתי אמור להיפגש עם גזר אבל כרגיל הוא נמרח.
היום קמתי על הבוקר(8:00),ואני חשבתי שאני בחופש, והלכנו להתנחל בפארק אפק, היה ממש נחמד,גם היה מזג האויר טוב והכי חשוב היו בשרים טובים!
בשנים האחרונות אנחנו עושים על האש יותר ויותר כזכור לי זה על האש בחוץ שאנחנו עושים 3 מתוך כל משך חיי הקצרים....
ימי העצמאות הקודמים הייתי בבסיס, אז מסתבר שזה מאוד נחמד להיות בבית כשהוא מתרחש.
מחר אני יוצא לתגלית לחמישה ימים ואז חזרה לבסיס לסגור שבת.
והאמת שאני די מרוצה ואני מסתכל על דברים טובים, אולי עוד ייצא מממני משהו יום אחד:)
שתי מחשבות שעברו לי בראש:
1. נכון שיש שקיות קטנות של נס(קפה), למה לא עושים שקיות כאלו עם סוכר בפנים...
2. יש לי בעיות עם נקודות חן, למה לא עושים תוכנה פשוטה אפילו שיהיה אפשר לשים אותה ואז להשוות ולראות אם יש חריגות מסויימות, נראה לי שזה מצרך שהוא די חשוב לכל מי שיש לובעיות כאלו כי זה די קשה להבחין בזה בעין בלתי מזויינת.
תגובות לרעיונות דווקא מאוד מעניינים אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
