לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זמן – עצור בבקשה. תן לי שהות להתאושש. (חנוך לוין, שיץ)



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2013

אנה האויבת שלי




אז הייתי אצלו בקריות מרביעי ועד אתמול

אכלתי כמו שצריך , באמת כמו שצריך . לא מאמינה ..

זה היה כל כך נוראי , חצי מהזמן הייתי עם כאבי בטן .

לא רגילה לכל כך הרבה אוכל , זה בא והולך .

יש תקופות יותר טובות , ותקופות יותר רעות .

אבל זה תמיד שם , אין משהו אחר .

הוא ביקש ממני לשמור על אכילה תקינה . אני מנסה .

הוא לא מבין כמה שזה קשה . הוא אומר לי כל הכבוד לאט לאט 

אני מופרעת אכילה .

אתה אנה אני מכירה מעל לשנתיים , כמעט שלוש .

בתור ילדה בגובה 1.72 בזמנו , שקלתי 71 קילו .

החלטתי "לקחת את עצמי בידיים "

במרכאות כי הרסתי את הבריאות שלי .

הפחתתי אוכל , כמעט לא אכלתי , ואז התחילו הצומות .

"אנה" בשמה המקוצר , או אנורקסיה , היא החברה הכי טובה אבל האויבת הכי גרועה .

היא הקול שתמיד לוחש "אל תאכלי שמנה מה את עושה ? "

היא כועסת וצועקת ומאשימה,

אבל כשהדמעות מגיעות היא מרגיעה ואומרת פעם הבאה תצליחי הכל בסדר ..

היא תמיד שם , היא לא עוזבת .

אני נלחמת עם עצמי לאכול , וכנגד נלחמת עם עצמי לא לאכול , כי אסור לאכול

לאכול זה משמין

וכשאני לוקחת ללב משהו קטן שהוא עשה , או אפילו לא באמת עשה אלא סתם אני נעלבת ממנו על כלום ,

זה רק הופך יותר קשה .

המלחמה הזאת קורעת את הנשמה מבפנים

כיום , אני 1.75 , שוקלת 54-55 , מתנדנדת בין המספרים האלה .

חולמת על הרגע שבו אגיע למטרה , 49 ומטה , וכועסת ולא נותנת לעצמי להגיע אליה , כי הוא יכעס וכי צריך להבריא .

לפעמים אנה מנצחת , גורמת לי לצום .

 

"אנורקסיה .

דמיינו לעצמכם לקום כל יום מבועתים מפחד , עצובים ובודדים . 

כל מקום שאתם הולכים אליו , כל דבר שאתם עושים , המפלצת תמיד נמצאת שם .

לוחשת מילות לעג והתעללות . 

אתם רוצים לאכול נואשות , פשוט להיות נורמליים .

אבל המפלצת אומרת לכם שאין לכם את הרשות לעשות את זה.

לפעמים אתם יכולים לנסות ולהתעלם מזה , בשביל מישהו שאתם אוהבים .

אבל במהירות זה הופך בלתי נסבל , בגלל שהקול נהיה רק יותר חזק ויותר כועס, עם כל נגיסה שאתם לוקחים ,

אז בסוף אתם פשוט עושים את מה שהקול אומר לכם .

אנשים אחרים לא יכולים לשמוע את זה , אז הם לא מבינים כמה שזה קשה.

מערכות היחסים שלכם מתפרקות ואתם נשארים להלחם לבד את הקרב הזה .

הם חושבים שאתם סתם מתנהגים בטיפשות , איך יכול מישהו לא לרצות לאכול ?

הם לא יכולים לראות שאתם כן רוצים לאכול , אבל פשוט מפחדים . "

 

אני כל כך עייפה מהמחלה הזאת , אני כל כך רוצה להחלים .

אבל זה שובר אותי .

 

 

 

 

 

(superchick - courage )

 

"i told another lie today

and i got through this day

no one saw through my games .."

 

אני מנסה להחלים , אבל אני כל כך רוצה להיות רזה .

אני אצליח להחלים .. אני אלחם על העתיד שלי . 

אני אנסה ..

נכתב על ידי , 23/9/2013 12:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI can fly to the SKY אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I can fly to the SKY ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)