"אהבה זה כל הסיפור " :]

   - פרק 2 -

בוקר למחרת היה יום יפה, קרני השמש המחממות ליטפו את פניה של אופל וחיממו אותה מהלילה הגשום והסוער שהיה.

לאט , לאט, היא פקחה את עיניה לבוקר יפה מהרגיל.

אופל קמה אם תחושה מוזרה, תחושה שמשהו שהולך לשנות את חייה עומד להתרחש, ולא מדובר רק בעזיבה שלה לעיר אחרת.

היא קמה ממיטתה והלכה לשטוף פנים, היא חזרה לחדרה ולבשה ג'ינס מרושל, וסווצ'ר אם סמל בית ספר, היא ירדה למטה,במטבח ישבו אמא ואבא שלה,ועל השולחן הייתה מונחת צלחת גדולה של פנקייקים עסיסיים אם סירופ שוקולד.

אופל התעלמה ופתחה את המקרר, הוציאה שקית שוקו ויצאה מהבית.

"אבל.." אמא שלה לא הספיקה להמשיך את המשפט והדלת נטרקה.

"עזבי, היא צריכה את השקט שלה." אביה ניסה לנחם.

אופל עלתה על האוטובוס לבית הספר, למרות שהוא לא כל כך רחוק מביתה.

היא התיישבה במושב האחורי והשעינה את ראשה על החלון, בראשה התרוצצו מחשבות בלתי נפסקות על המעבר,  אך הם נקטעו כאשר ראתה את תומר מבעד לחלון בדרכו לבית ספר ואיתו אפיק.

"כל כך מושלם.. " חשבה לעצמו בעצב.

כשנכסה לבית הספר, היא ראתה את נוי יושבת על הספסל בחצר ומדברת בפלאפון.

"נוי !" היא צעקה ורצה לכיוונה.

נוי שראתה את אופל מייד ניתקה וקמה.

"מה יש לך? כאילו שלא ראית אותי שנה." נוי אמרה וגיחכה לעצמה.

"אני באמת לא הראה אותך שנה." אופל מלמלה לעצמה בעצב.

"מה?"  נוי שאלה, היא לא הבינה למה אופל התכוונה, היא לא ציפתה למה שאופל הולכת להגיד לה.

הם התיישבו על הספסל, אופל לא הייתה מסוגלת להסתכל על פניה התמימות של נוי כשתשמע מה שהיא הולכת להגיד לה, לכן היא השפילה את מבטה למטה.

"אנחנו עוזבים מחר." אופל מלמלה, ודמעה זלגה מעיניה , היא מיהרה להסתיר אותה, אך גל של דמעות לא איחר לבוא, והיא התפרצה בבכי.

"מ..מה, את צוחקת עלי, נכון?" נוי עדיין לא האמינה למשמע אוזניה, איך חברתה הטובה יותר, יכולה להיעלם, ככה פתאום, אחרי כל מה שהיה ביניהן.

"לא, אני רצינית, אתמול  בלילה ההורים שלי נזכרו להגיד לי." היא אמרה בעצב

בשנייה אחת, רצו לנוי כל הזיכרונות מעברה אם אופל, כמו סרט נע.

היא לא הספיקה להוציא מילה ,והבכי לא איחר לבוא גם אצלה.

שניהם מצאו את עצמם מחובקות אחת בזרועות השנייה, בוכות ובוכות, ללא הפסקה.

"די." אופל השתחררה מהחיבוק, וקמה.

"אני לא מוכנה שאת היום האחרון שיש לנו לבלות יחד ,נעביר בבכי." היא הייתה החלטית מתמיד.

"אבל, איך?מה מחר את עוזבת?." נוי שאלה , וקמה מייד גם היא.

"קודם כל, בואי נלך מפה,אני לא רוצה לבלות את היום האחרון שלי בבית ספר  את."

"כן.." נוי גיחכה בעצב ,"בואי לקניון." היא הציעה.

אופל לא סירבה, הם טיפסו על השער האחורי של בית הספר, כי בשעות כאלה לא נותנים לצאת משטח בית הספר, ועלו על אוטובוס היישר לקניון.

"אופל,יש לי רעיון, אבל על תסרבי ישר." נוי אמרה בזמן שישבו באוטובוס.

"טוב.."

"אוקי,היום יש את המסיבה,אצל אפיק."

"נו.."

"אנחנו הולכות, זה יהיה כמו מסיבה פרידה." נוי אמרה בהחלטיות.

"אבל.." אופל החלה לגמגם.

"אין אבל, אנחנו הולכות."

"אבל תראי אותי,תראי איך אני נראת , זה לא שאני לא רוצה, אני כן, פשוט..." היא גיחכה בעצב.

"ולמה את חושבת שאנחנו בקניון?" נוי אמרה, ושלחה לעברה מבט ערמומי.

"למה?" אופל שאלה, מהססת לרגע, מנסה לחשוב למה.

"אנחנו הולכות לעשות קניות!" נוי אמרה, כאילו זה היה ברור מההתחלה למה הם הולכות לקניון.

"אבל.." אופל שוב החלה לגמגם.

"מה אבל?"

"זה לא רק בגדים."

"את מתכוונת לפנים?" נוי שאלה, ואופל הנהנה בראשה כאות חיוב ואז השפילה את מבטה.

"יש לך פנים מהממות, אבל נלך לקוסמטיקאית,את חייבת גבות." היא אמרה בחיוך.

האוטובוס עצר והן ירדו ונכנסו לקניון.

"בואי, יש חנות מדהימה שאת חייבת לראות." נוי אמרה , ומשכה את אופל בכל רחבי הקניון, הן נכנסו לכל החנויות, לא ויתרו אל שום חנות, אפילו לא על קוסמטיקאית.

לבסוף השעה הייתה כבר 1 וחצי.

שיניהן קנו הרבה דברים, אך בגדים למסיבה עוד לא מצאו.

"אוף, אני כבר מיואשת!" אופל אמרה, בזמן שהן התיישבו באחד בתי הקפה.

"אף אחד לא אמר שקל לעשות שופינג."

"אבל לא מצאנו בגדים למסיבה.."

"אני יודעת!" נוי התפרצה לאחר כמה שניות של שתיקה.

"יש חנות יפה ממול הקניון!"

"אוף, אבל רק התיישבנו." "בואי!" נוי קראה לה ומשכה אותה מהכיסא.

הן הגיעו לחנות,זאת הייתה חנות ענקית, היה בה הכול, נעלים, בגדים ,אביזרים ועוד..

"בואי נתחיל מפה." נוי אמרה ומשכה את אופל.

לאחר שעות של חיפושים ומדידות, אופל ונוי קנו בגדים.

אופל קנתה שמלת מיני צמודה בצבע שחור שהבליטה את גופה החטוב, נעלי עקב בצבע שחור, שנראתה בהם כמו דוגמנית, ועוד כמה צמידים ושרשראות.

נוי קנתה חצאית ג'ינס קצרצרה וצמודה, שהבליטה את רגליה הגבוהות, חולצה אופנתית בצבע לבן ,אם מחשוף די גדול, ונעלי עקב בצבע לבן.

הבגדים ישבו עליהן נפלא, כאילו שהבגדים נתפרו במיוחד בשביליהם,כאילו שהם הולכות עכשיו על מסלול דוגמנות.

הן יצאו אם השלל הגדול שקנו, כל אחת הלכה לביתה, הן קבעו להיפגש בשעה 10 אצל אופל.

השעה הייתה 3 וחצי כאשר אופל הגיע הביתה.

היא נשכבה על מיטתה , ועצמה את עיניה.

"אולי החלום שלי כן עומד להתגשם?אולי בכל זאת יש לי סיכוי? לא! אופל די! את הולכת לעבור לעיר אחרת , אסור לך לרצות להישאר." כך היא המשיכה  להתווכח אם עצמה עד ששמעה את דלת הבית נפתחת, היא ירדה למטה וראתה שאמא שלה חזרה מהעבודה.

"אז איך היה היום האחרון בעבודה אמא?" אופל התענינה.

"היה נחמד להגיד שלום לכולם." אמא ענתה לה.

"איך היה לך היום האחרון בבית הספר?" היא שאלה.

"אז זהו, לא כל כך הלכתי לבית ספר, על תכעסי, אבל לא רציתי להעביר את היום האחרון שלי פה בללמוד, אז אני ונוי הלכנו לקניון, וקנינו בגדים למסיבה היום בערב, שאנחנו מתכוונות ללכת אליה.." אופל אמרה בציפייה  שאמא תבין ולא תכעס.

"נו אז למה את מחכה, לכי להתקלח ותמדדי את הבגדים!" אמא שלי אמרה, וצחקה, אופל מייד הצטרפה עליה והתחילה לצחוק גם.

היא עלתה למעלה והתקלחה, לאחר שסיימה היא יצאה אם חלוק לבן וארוך שעטף את גופה הרטוב, היא סירקה את שיערה השחור והארוך.

אמא שלה עשתה לה פן, שיערה של אופל היה חלק יותר מתמיד, ממש מקלות, הוא היה נראה מדהים.

אופל לבשה את השלמה החדשה, נעלה את נעלי העקב שקנתה, וענדה את הצמיד והשרשרת שקנתה.

אמא שלה איפרה אותה, היא שמה מעט מייק אפ, פודרה, קצת סומק, ליפ-גלוס ועיפרון שחור.

היא נראתה זוהרת, ממש כמו כוכבת הוליווד שהולכת לצעוד על השטיח האדום.

ב10 נוי הגיעה את אופל, כמו שתכננו.

גם נוי נראתה מדהים, היא התאפרה ועשתה גם היא פן שגרם לשיערה  להראות יותר חלק מהרגיל.

הן חיכו שאבא של אופל יחזור ויקפיץ אותם למסיבה.

"את יודעת איפה הכתובת?" אופל שאלה את נוי.

"כן, אפיק נתן לי."

אבא של אופל הגיע וחיכה להן בחוץ.

"על תעשו שטויות,לא לשתות,לא ללכת לשירותים לבד ותשמרו על עצמכן." אמא המודאגת של אופל אמרה להן.

"חח בסדר אמא, בסדר." אופל אמרה וחיבקה אותה.

הן יצאו מהבית ונכנסו לאוטו.

הנסיעה הייתה קצרה כי הבית של אפיק לא היה רחוק כל כך.

הן הגיעו, ירדו מהאוטו והתקדמו לכניסה.

מחוץ לבית היה אפשר לשמוע את המוזיקה החזקה שהרעידה את כל השכונה, היה לו בית גדול, חצר ענקית,היה אפשר לראות שיש למשפחה שלו הרבה כסף.

הן החזיקו יד ביד, פתחו את הדלת ונכנסו.

הבית היה מפואר מבפנים, כולם רקדו ושתו.

"רואים שהם עשירים." נוי לחשה לאופל, שהייתה עסוקה בלחפש את תומר.

הרבה מבטים הופנו לכיוונם.

הרבה ילדים התלחששו "הי, זאת לא אופל?"   "ואוהו, איך זה יכול להיות, זאת לא..?"

אופל שמעה את ההתלחשויות, אך היא התעלמה, והמשיכה ללכת,חיוך קטנטן התנוסס על פניה, זה העלה לה את הביטחון.

אופל ונוי עמדו בצד, מאחוריהם ישבו אפיק ותומר שהשקיפו על האחרים.

היו שם המוני ילדים, חלקם היו אפילו משכבות יותר גבוהות.

כולם רקדו, המוזיקה הרועשת פעלה ללא הפסקה.

"תראה, תראה את זאת." אפיק אמר.

"את מי?" תומר אמר ביובש.

"זאת הבלונדינית, תראה איך היא זזה." הוא אמר והצביעה לכיוון אחת הפרחות שרקדו ,כאילו מחכות שמישהו יתחיל איתם.

"איכס.." תומר מלמל בשקט.

"מה? אמרתה איכס?" אפיק שהיה מופתע מהתגובה של תומר שאל.

"כן,איכס, נמאס לי מכל הבנות השרמוטות האלה שרק מחכות שחרמנים כמוך יבואו ויתחילו איתן." הוא אמר ושתה מבקבוק הבירה שהחזיק בידו.

"אני לא מאמין, תומר, אתה אמרתה את זה עכשיו?!"

"כן..." תומר ענה.

"רגע, נמאס לך מבנות? אתה הומו?" אפיק נבהל.

"לא, ידפוק!" תומר אמר ונתן לו דחיפה על הכתף והמשיך "פשוט נמאס לי מסטוצים, בא לי קשר רציני."

"אוקי.." אפיק  שהיה מופתע עוד יותר אמר.

"תראה, את שתי הבנות האלה." אפיק אמר והצביע על אופל ונוי שהיו אם גבם אל תומר ואפיק, כך שהם לא יכלו לזהות אותם.

"זאת אם השמלה השחורה נראת חמודה.." תומר אמר.

"כן, תראה את זאת אם החצאית והחולצה הלבנה, יפיפייה." אפיק אמר והתקדם עברם, תומר קם והתקדם אליהם גם הוא.

"הי בנות." אפיק אמר.

נוי ואופל הסתובבו וראו את אפיק. "אה.. נוי?" אפיק שאל, וחשב שהוא לא רואה טוב.

"כן?" היא שאלה והתקרבה אליו.

"באת בסוף"

"כן, חח."

"את..את נראית טוב!" הוא פלט.

"חח אמ.. תודה?" היא אמרה קצת בהיסוס.

"רוצה ללכת לשתות משו?

"אוקי, אופל זה בסדר?"

"כן, בסדר.." אופל ענתה.

אפיק הסתכל טוב על אופל, ואז זיהה אותה.

"ואו,אופל?" הוא שאל בהיסוס.

"כן?" היא צחקקה.

"השתנית!"

"כן..חח" היא הייתה נבוכה.

"טוב, יאללה את באה?" הוא שאל את נוי. נוי קמה, והיא ואפיק הלכו לכיוון הרחבה.

בדיוק תומר התקרב.

"סליחה?" הוא נגע בכתפה החשופה של אופל.

אופל הסתובבה, תומר זיהה אותה וקפא במקומו, עברה בגופו צמרמורת קלה ונעימה.

אופל ראתה אותו, וקפאה גם היא במקומה, "כן החלום שלי מתגשם, אולי משאלות באמת מתגשמות, או שבעצם לא, הרי מחר אני כבר יהיה בבאר שבע, לעזאזל.." חשבה לעצמה אופל

"אופל.." הוא אמר בקול שקט ומרגיע.

הוא התקרב טיפה, רצה לראות האם הוא לא הוזה, האם זאת באמת היא, האם הברווזון המכוער, הפך לברבור יפיפה.

"כן?" היא העזה לפצות את פיה ולדבר.

"את..את שונה." הוא אמר, ומייד תיקן את עצמו ,"זאת אומרת, את יפיפייה!."

"זהו, אני חולמת,זה יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי." אופל חשבה לעצמה.

"א..אבל איך?" הוא שאל, מהופנט ממבטה היפיפה, פתאום הוא שם לב לעיניה,העיניים הגדולות והירוקות, הוא הרגיש פרפרים בבטן, כאילו היא כישפה אותו במבטה.

"מה זאת אומרת?" היא שאלה, מבטיהם הצטלבו, הפעם היא קרובה אליו יותר מתמיד,יכולה להביט בעיניו הכחולות, לטבוע בהם,כמו שתמיד רצתה,כמו שתמיד חלמה.

הם לא יכלו להסיר את המבט אחד מהשני.

"אולי.. אולי נצא החוצה?" הוא שאל בהיסוס.

"אוקי.." היא הסכימה ושניהם יצאו.

הם התיישבו על אחד הספסלים בחצר הבית.

"רוצה?" הוא קירב אליה את בקבוק הבירה ושאל.

"לא, אני לא שותה, תודה." היא אמרה וחייכה.

המתיקות נוטפת מימנה, הוא חשב לעצמו.

היא לא ידעה למה אבל היה לה את הצורך להגיד לו שזאת הפעם האחרונה שהם הולכים להיפגש.

"אתה יודע, מחר אני עוזבת לבאר שבע.." היא פלטה.

"מה?למה?" הוא היה מופתע, הוא הרגיש אכזבה , הוא לא הבין למה הוא מרגיש ככה עליה, בכזה זמן קצר, ועוד על מי שנחשבת לחנונית של השכבה.

הוא החל להרגיש פרפרים בבטן כאשר הוא הסתכל לה היישר לעיניים, אולי מוקדם מידי להגיד, אבל הוא באמת הרגיש מאוהב כאשר הביט בה.

זה היה לו חדש, אף פעם הוא לא הרגיש כך כלפי מישהי, ההרגשה הזאת הייתה נעימה לו, אבל טיפה הלחיצה אותו.

"כן.." היא אמרה והשפילה את מבטה.

הוא הרגיש דחף להגיד לה מה הוא מרגיש, זה היה לו מוזר, אף פעם לא שם לב עליה למרות שעוד מכיתה ז' הם למדו יחד, ודווקא פתאום כשהיא מתלבשת אחרת ונראית טוב אז הוא נמשך עליה.

תומר הרגיש מטומטם, "מה עובר עלי? למה אני נמשך אליה לעזאזל?" הוא חשב לעצמו.

"אני לא יודע אם את מרגישה כמוני, אבל אני חושב שאני.." הוא נעצר.

"אתה מה?" היא חיכתה שיגיד מה שהיא מחכה לו כבר שנים.

"אני.." הוא  לא סיים את המשפט ומאיה עצרה אותה.

"תומרוש!" היא אמרה בקול בכייני התקדמה לכיוונו, והתיישבה עליו, היא לבשה חצאית ג'ינס קצרצרה שהיה אפשר לראות לה את הכול, חולצת סטרפלס לבנה,די שקופה, היה לה נעלי עקב לבנות.

"איפה הייתה יפיוף שלי,חיפשתי אותך!" היא אמרה ונשקה לו על שפתיו.

"הי, זאת לא.." מאיה החלה להגיד, והצביעה לכיוונה של אופל.

"אופל." אופל השלימה את המשפט.

"ואו אני חייבת לומר שהזחל הפך לפרפר.." היא אמר במבט רשע וגיחכה בזלזול.

היא משכה את תומר איתה, הוא ניסה להתחמק, הוא רצה להגיד לאופל מה הוא מרגיש, אך ללא הצלחה.

מאיה הקימה אותו ומשכה אותו אחריה, הוא השאיר את אופל לבדה על הספסל.

הוא מצא את עצמו אם מאיה.

היא דחפה אותו לאחד התאים בשירותי הבנות, והתחילה לנשק אותו בשפתיו ,לאט, לאט היא גלשה לצווארו.

הוא לא עמד בפיתוי, הוא הכניס את ידיו מתחת לחצאית הקצרצרה שלה.

היא לטפה את פניו ,בזמן שהוא מלטף את גופה החטוב והשזוף, מנשק את צווארה בלהט יורד לחזה שלה, ושוב עולה לצווארה.

הוא ליטף את כל גופה, בזמן שנישק אותה בלהט ובתשוקה, נושך את שפתיה הבשרניות והעסיסיות .

מאיה תמיד הצליחה לפתות אותו, לגרום לו לצאת מדעתו.

אופל חיפשה את תומר, היא רצתה לדעת מה הוא רצה לומר לה, לאחר שחיפשה אותו בכל המועדון ולא מצאה.

היא הלכה לשירותים לשטוף את פניה, אך מאחד התאים היא שמעה קולות  מוזרים, התא היה מעט פתוח , היא לא עמדה בפיתוי והציצה פנימה.

"אה, הא, אח." מאיה גנחה, והשמיע קולות של עינוג, תומר בהחלט ידע לענג בנות.

פתאום נפתחה הדלת ,תומר ומאיה נבהלו ומייד התנתקו אחד מהשנייה.

"סליח..סליחה." אופל מלמלה וברחה ליפני שהדמעות יפרצו.

"שיט!" תומר צעק בזמן שסגר את מכנסיו, וסידר את שערו הפרוע.

"מה שיט?! אפשר לחשוב מי זאת!" מאיה אמרה וצחקה.

"סתמי כבר!" הוא צעק, והתחיל לרוץ לכיוונה של אופל, משאיר את מאיה עירומה בשירותי הבנים.

אפיק ישב על אחד הספות ונוי עליו, הם התנשקו בלהט.

"נוי.." אופל אמרה, כאשר מצאה את נוי מתנשקת אם אפיק.

"נו אופל לא עכשיו" נוי אמרה תוך כדי שאפיק מנשק את צווארה.

"נוי אני הולכת הביתה.. את באה?"

"לא, אני יחזור כבר אחר כך."

"בי!" אופל אמרה בעצבים ורצה על הדלת,ויצאה.

היא עצרה מונית שבדיוק עברה ונסעה הביתה.

כשהיא הגיעה היא שילמה לנהג ונכנסה לביתה, בבית היה שקט, היא השתדלה לא להרעיש כי כנראה כולם ישנו.

לא היה לה כוח לבכות,היא הייתה עייפה מידי.

היא עלתה לחדרה, כל האיפור נמרח על פניה ,אך היא הייתה עייפה מידי כדי לנקות אותו ונרדמה אם בגדייה והאיפור המרוח על כל פנייה.

 זהו :]

מהפרק הזה העלליה הולכת להסתבך.

הולכות להיות גם דמויות חדשות .

יש למה לצפות , תגיבו3>