29.08.07
ילדה קטנה כזאת..כלכך תמימה
לא יודעת מה היא רוצה מהחיים, מעצמה..גם עכשיו לא
למה את מצפה, לאושר? או אולי לסתם תחושה טובה..מה..
לפעמים אני נגעלת..לפעמים זה נראה לי הגיוני
עכשיו לא נראה לי כלום
אני רק רוצה למצוא אותה להעיף לה סטירה ולהגיד לה
תחזרי אני רוצה אותך אותי בחזרה
וויתרתי
זה הרי שטויות.
עוד קצת. תהני תחייכי. תראי לכולם שאת חזקה
למרות שלפעמים בא לך לקרוס
או שלא? את סתם משחקת אותה. זה הרי אשמתך. את גרמת לכל זה
נכון, ועכשיו אני גם יצא מזה.
כבר אמרתי. אל תצפו ממני לכלום. אף אחד מכם
סליחה.שום דבר שעשיתי\עושה\אעשה
זה לא אישי
זה כי אני סתומה.
זה החיים שלי ואני יעשה מה שבאלי
אויש, לכי תחתכי ורידים או משו. מטומטמת
04.10.07
אין ספק
האלכוהול הוא חברו הטוב ביותר של האדם
חח "הלוואי שהיינו יכולים לחיות בסטלה אחת גדולה"
07.10.07
כולם מכירים אותו
הוא מגיע לבד,
בחשיכה
הוא עושה הכל בשקט
שלא ישמעו
שלא יזהו
הוא לא שואל אם אפשר
הוא נכנס
הוא דואג לשבש הכל
כל הכבוד
הוא בוחר לו פינה קטנה
בלב
ואז הוא מתחיל
להפיץ את רעל הרגשות
אבל הוא עצמו אטום
לאט לאט הוא מתפשט
צבעו מסגיר אותו
הוא משחיר
צר לי
זה מאוחר מדי.
הוא מחליט להתפוגג
השלב הקשה ביותר
מפלס את דרכו
סביב קורי המוות שהוא עצמו טווה
הוא יוצא
אך אחריו שביל רחב של צלקות
אין דרך חזרה
הוא מחפש קרבן אחר..
כולם מכירים אותו..
קוראים לו כאב.
13.10.07
כל פעם שאני מחייכת זה לא כי אני מנסה להראות משהו שלא קיים. החיוך הזה באמת קיים. אני פשוט מדחיקה את כל השאר. זה עובד במשך כמה זמן..אבל תמיד מגיע הרגע שצריך יותר מזה.
אני נהנית ממה שיש לי, כי אני יודעת שאם לא זה אז אני אשקע.
אני מתעלמת מדברים, מאנשים, כי אני יודעת שאין לי את הכוח להתמודד..
אני עושה הרבה שטויות, אבל כי זה חלק ממני. אנשים יכולים לתפוס אותי בתור ילדה שטחית, ילדותית, מגעילה. ואני מעדיפה לא לטרוח ולהסביר להם שזה לא ככה כי שוב,
האנשים שכן יודעים שזה לא ככה הם האנשים שנכנסו לי ללב ופגעו בו.
חבל שהם לא ידעו עד כמה..
10.11.07
לא צריכה הרבה.
לא צריכה סתם.
לא צריכה אותך.
לא צריכה לצחוק.
לא צריכה לבכות.
לא צריכה לדעת.
לא צריכה לחשוב.
לא רוצה לדעת
לא צריכה להסחף לא צריכה לעצור
לא צריכה לשמוע
לא צריכה להתעלם
לא צריכה לפגוע
לא צריכה להפגע
לא צריכה הבין
לא צריכה לנסות
לא צריכה לשקוע
צריכה בן אדם אחד בלבד שיגרום לי להרגיש
3>
18.11.07
כשמישהו שחשוב לך מתאכזב ממך, את גם מתאכזבבת.
כשמישהו שאת אוהבת סובל, גם את תסבלי
אופ.
22.12.07
אני באמת לא הולכת לדאוג ממה שיהיה הפעם
כי אני יודעת שבכל טוב יש רע ובכל רע יש טוב
אם ככה הם החיים, אז אני פשוט אחיה אותם
וזה כואב לטעות - אבל מכל טעות לומדים משהו חדש.
הטעות תשאר שם מאחורה אבל המשהו הזה ילך איתך ויזכיר לך למה זה שווה לנסות כל פעם מחדש.
10.05.08
ויגיע הרגע שנפסיק לדבר
אתה תשב לידי
נסתכל על הים ותחזיק לי את היד
ואני לא אצטרך יותר כלום
יהיה קריר
אז תחבק ותסתכל
אבל לא תאמר כלום
אני אשים עלייך את הראש ותבין הכל
שפתיים לא צריכות להגיד
את מה שהלב מנסה להביע
הפעימות ידברו בעד עצמן
רק אותו חיוך נשאר
ולא צריך יותר
נזכרבכל מה שהיה
נחשוב על מה שיהיה
ונשכח שכל השאר קיים
פתאום יפול כוכב
ואני אבקש שנשאר ככה לנצח
11.01.09
והיום הזה..
אני חושבת שאת היום הזה אני אשמור לעצמי :]
מה שכן
זה באמת יום שאף פעם לא יישכח
ובלי ספק רק בגלל שהוא היה חלק ממנו 3>
והוא גרם לי להבין
בפעם האלף
עד כמה שאני אוהבת את הילד הזה
ועד כמה שהוא נהיה חלק ממני.
04.05.09
שבוע אחד בלעדייך
ואני מרגישה כאילו הימים האלה היו חסרי משמעות..
אז איך זה הגיוני
שעברתי 17 שנה בלי האהבה הזאת
איך זה הגיוני
שפעם היית יכול להיות קרוב אבל בכל זאת כלכך רחוק ממני
איך זה שפתאום
אתה חלק כלכך גדול מהחיים שלי
איך זה
שאחרי שהייתי בטוחה שאני,
אני בחיים לא אמצא את החלק שישלים אותי
ועכשיו כנראה שיש לי את הדבר שכולם מדברים עליו ומחפשים אותו.
אני לא יודעת מה זה הדבר הזה
וכנראה שאני אף פעם לא אדע
אבל
כל פעם שאני מסתכלת עליך
וכל פעם שאתה מחבק אותי
הדבר הזה פשוט מציף אותי
וגורם לי להבין כל פעם מחדש מה זאת
אהבה.
מילה אחת כלכך פשוטה שמתארת את ה-כ-ל.
09.07.09
יאללה למיטה, למחשבות המעיקות.
גם השינה כבר לא אותה אחת כשהעיינים פקוחות עד מאוחר כלכך
שהראש כבר לא יכול לתפקד ונסגר מעצמו
לפחות אז כשהכל נעלם והחלומות משתלטים נראה שיש טעם חדש לחיים
אבל אי אפשר לבנות על זה
כי הרי מחר, מחר צריך לקום.
31.08.09
אני לא מאמינה שסיימתי.
ושזהו, בחיים יותר אני לא אשב בשיעור עם כל הנסיכות שלי
ולא יהיה יותר את הטור הימני של הרוסיות
ואף פעם לא יצעקו עלינו יותר
ואף פעם לא יאשימו אותי יותר בכל הדיבורים
ושלא תפגשו אותי כל בוקר ותגרמו לי לחייך
ושלא נרכל ביחד על כל דבר שזז
וחשוב מהכל..
אני לא מאמינה שזהו, יותר לא נחזור להיות מי שהיינו פעם. ולא נחווה יותר שטויות ורגעים חשובים.
אני אוהבת אתכן ותמיד תמיד תמיד אזכור אתכן לא משנה מה יקרה.
ואף מילה לא תחליף את הדמעות האלה שרוצות להגיד לכן עד כמה אתן תקועות לי בלב, וכמה כואבת לו המחשבה לשחרר אתכן.
אתן פשוט כל החיים שלי ואני לא יודעת איך הייתי מגיעה ליום הזה, אם לא היה לי אתכן 3>.
09.05.10
בצבא עכשיו.
והכל כלכך אבל כלכך שונה.
גם אם לא רואים זה שינוי פנימי שכלכך קשה להפנים ובו בזמן קל להתרגל אליו.
קל לשכוח, קל להתעלם, קל לוותר, קל לבכות.
אבל הקשה מכל זה בעצם לעמוד על שתי הרגליים
לא לשכוח
לא להתעלם
לא לוותר
ולא לבכות
הכי קשה זה להלחם על כל מה שפחדתי לאבד לפני שנכנסתי למקום הזה
אז אני אלחם כי לא מתאים להיות אותה אחת כמו כולם.
11.1.11
לפעמים השכל מבין את מה שהלב לא מסוגל לקבל.
לפעמים פשוט יודעים מהי הבחירה הנכונה, אבל לא מוכנים להתמודד איתה.
לפעמים מגיע הזמן להשאיר את ההיסטוריה בעבר.
לפעמים צריך לטעות יותר מפעם אחד, עד שלא טועים יותר.
לפעמים אנשים שאהבנו בעבר כבר לא מצליחים למלא את החללים שהשאירו.
לפעמים צריך להסתכל לבן אדם בעיניים ולראות שאותו ניצוץ כבר לא מאיר את פניו
לפעמים השינוי מגיע לבד, ולא כשמחליטים להביא אותו
לפעמים קשהההה, אבל הסבל משתלם בסופו של דבר
לפעמים כואב, אבל אחר כך הטוב מגיע בעוצמות חזקות יותר
לפעמים,
אנחנו רוצים להאמין במשהו שכבר לא קיים..
אבל תמיד, אחרי הדמעות, יגיע אושר.
לפעמים אני חושבת שיש לי עוד הרבה מה להגיד והרבה מה לרשום ואז אני חושבת שזה עוד חלק ממני שנשאר בעבר. הייתי רוצה לבנות את העולם בדרך שלי אבל לאט לאט ועם השנים הבנתי שלא הכל קורה כמורציתי. והיום אני יודעת שיש לי עוד הרבה ללמוד, לראות ולתת מעצמי, אבל בדרכים שונות.
אני מסתכלת אחורה ורואה פה את כל הזכרונות שהם בעצם החיים שלי..כל מילה שרשומה פה היא חלק מהחיים שלי.
כמה אהבות, כמה אכזבות, כמה תובנות.
אני מסתכלת על עצמי ולא מבינה איך נתתי לך להרוס אותי, לא מבינה איך נהיתי עוורת לדבר הזה שעד לפני כמה ימים קראנו לו אהבה..
אני תוהה למה תמיד אומרים להקשיב לקול הפנימי כשבעצם כולם מסביבי צדקו. אני מנסה לחשוב מה לעזאזל רצית ממני כל הזמן הזה, כשבעצם מה שנשאר בך זו אדישות, קור, חוסר התחשבות וזלזול, ואיך זה שכל מילה שיוצאת לך מהפה פשוט איבדה כל משמעות.
אני מחפשת דרך לברוח מהכאב בלגלות, ממש ברגע זה, שאת הבייבי שלי איבדתי, ושהוא פשוט לא קיים יותר, אבל לא קיים כבר הרבה זמן. מנסה לברוח מהאכזבה הגדולה הזאת שהיא כל מה שנשאר לי ממך, אחרי הציפייה הגדולה יותר שהייתה בי.
אז בפעם הבאה שיהיה לך רע, תזכור שאני כבר לא מחכה לך..
ועוד כמה שנים טובות, כשתהיה גבר, תבין שאהבה היא מעבר להכל. אבל כשמוותרים עליה בכזאת קלות היא כבר לא אהבה.
אני לא אשכח אותך, ותמיד אני אסתכל עם חיוך בכל הרגעים המדהימים שחווינו ביחד אבל תמיד יהיה לי את הטעם המר הזה של הסוף אל מול ההתחלה.
אני מאחלת לעצמי למצוא מישהו, שיעניק לי יותר אהבה ממה שאתה ידעת לתת לי, מישהו שיחבק אותי ואני אדע שהוא האחד שלי, ורק שלי.
ולך אני מאחלת שתמצא מישהי שתעניק לך, אפילו טיפ טיפה מכל מה שאני נתתי לך, ושתדע לגרום לה להרגיש נאהבת.
חדשה ומשוחררת,
הגיע הזמן שלי להגיד
ביי ביי בלוגי ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פוש :]