MY NAME IS

איזה יום מוזר.

יום הזכרון לשואה ולגבורה..

רק לפני כמה חודשים הייתי שם. במקום שכולם מדברים עליו.

מה שעברתי בשבוע אחד היה יותר מהרבה שנים שעברו סתם בחיים שלי.

אני כלכך גאה להיות חלק מהניצחון הזה, חלק מהעם הזה, חלק מהאדמה הזאת.

ואני מזכירה לעצמי כל יום

שהבטחתי

לזכור ולא לשכוח

איזה יום מוזר.

למשך כמה רגעים חזרנו להיות הבייבי אחד של השני.

אבל לא סתם אלא באמת

הייתי מוכנה למילים הכי קשות אבל עכשיו אני יודעת שאני בחיים לא אוותר

ולא משנה מה

אני תמיד אחכה.