אני לא יכולה יותר! קשה לי כ''כ..
כל השנאה העצמית הזאת הורגת אותי אני לא יכולה יותר לחיות עם עצמי
והפייסבוק הזה גם כן מקשה עליי כל הזמן לראות את כל הבנות הכוסיות האלה,
הרזות עם הפנים החלקות והשיער החלק שכל הבנים מסתובבים סביבן 24/7 והן כל הזמן מחליפות חבר
ואני אם מתעניינים בי זה רק בשביל סקס לא יותר מזה. אף פעם לא יותר מזה. ולמה? מישהו יכול להסביר לי למה?
זה לא שאני שוכבת עם כולם כי היחיד ששכבתי איתו זה האקס שלי שדרך אגב נפרדנו לפני יותר משנה ואני עדיין לא מפסיקה לחשוב עליו ימים ולילות
כי אני כזאת שמנה פאטתית ואני לא מתלבשת עד כדי כך חשוף או משהו ולא אני גם לא מפלרטטת איתם אבל איכשהו יוצא שכל בחור שאני מכירה ומעוניין בי רוצה רק דבר אחד ולעומת זאת חברות שלי מתעניינים בהן באמת.
ועכשיו גם הבולמוס המזדיין הזה וואו אני אפס אפס אחד גדול הדבר היחיד שאני טובה בו זה להיות אפס, כלום, אוויר.
כ''כ בא לי לכבות על עצמי סיגריה או לחתוך חתך קטן ממש קטן רק להרגיש שוב את הכאב אבל אני יודעת שאני אתחרט דיי באמת שאני לא יכולה יותר ואין לי באמת עם מי לדבר על זה כי כולם כ''כ עסוקים בעצמם. נמאס לי כבר לבכות כל הזמן ונמאס לי להיות כזאת שמנה ומחוצ'קנת ומכוערת למה אני לא יכולה להיות יפה יותר ורזה יותר? למה אני בתת משקל אבל אני לא רואה שום חוסר אלא עודף? נמאס לי לחיות אבל אני לא אעשה שום דבר כי אני יודעת שזה שוב לא יצליח זה רק יוביל אותי לעוד אשפוז ואשפוז שלישי זה יותר מידי שמישהו יציל אותי אני לא יכולה יותר.